יוסף חיים שניאור ז"ל

קורות חיים

בן חווה ומשה. נולד בה' בתשרי תרע"ד (6.10.1913) בעיר רדזיווילוב שבפלך ווהלין, רוסיה. אביו נפל במלחמת העולם הראשונה ושנות ילדותו עברו על יוסף עם אמו בכפר רוסטוקי, בבית הוריה שעסקו בחקלאות. שם ספג את אווירת הכפר והקירבה לחיק הטבע ולעבודת האדמה. את חינוכו הראשון קבל יוסף ב"חדר" וכן ממורים פרטיים. הוא סיים את בית הספר העממי בעיירה פוצ'ייב והמשיך לימודיו בגימנסיה ממשלתית פולנית בדובנה, שם היה תלמיד מצטיין, בצד לימודיו היה פעיל כיושב ראש מועצת התלמידים ועורך עיתונם, ופעילות זו קרבה אותו לתנועה הציונית. בדצמבר 1936 עלה לארץ ישראל כתלמיד מן המניין בטכניון בחיפה ואחר שנת-לימוד אחת בחר לעבור לאוניברסיטה העברית בירושלים לפקולטה למדעי הרוח ולמד היסטוריה כללית, פילוסופיה וספרות עברית. בתקופת לימודיו השתלב בחיי הצבור בעיר ועשה הרבה לביעור הבערות. כמו כן היה חבר פעיל באירגון ה"הגנה". תקופת מה שימש מפקדו של אזור רוממה ובחדשי פגרת הלימודים שירת כנוטר בחיל הרכבת שנוסד בקיץ 1938. כן פעל רבות למלחמה בבערות בירושלים.

באוקטובר 1941 התגייס לצבא הבריטי, לפלוגות חיל-הרגלים של "הבאפס הארצישראלי". הוא נבחר לוועד הפלוגה וייצג אותו בוועד הגדוד. במחנה האימונים בצריפין סירב לקבל את התשלום הצבאי אם לא יורשה לו לחתום בעברית ואפילו בחזית שלימים השתתף בה, גילה משמעת חזקה וכוח סבל שהקרין גם על חבריו. לאחר קום הבריגדה היהודית ושיתופה בחזית איטליה פעל גדודו של יוסף בגזרת אלפונסינה שנחשבה מסוכנת במיוחד. ביום י"ז בניסן תש"ה (31.3.1945) יצאה מחלקתו לסיור שטח ובמהלכו נפגע מרימון ונהרג במקום. הוא נקבר בראוונה שבאיטליה. הניח אשה ובת.

שמו הונצח בספר "הבריגדה היהודית" ובתו הוציאה לאור חוברת לזכרו.