לאה ברוך ז"ל

קורות חיים

לאה, בת נסים, נולדה בשנת תש"ג (1943) בעיראק. כשהייתה בת שש עלתה המשפחה לארץ, לאחר מות אבי המשפחה, והתיישבה בירושלים. מגיל צעיר לאה עבדה כדי לעזור בפרנסת המשפחה, והשלימה את השכלתה בלימודי ערב.

משבגרה לאה נישאה, ונולדו בנותיה חני ומגי. לאה הייתה אם מסורה ואוהבת, אישה נדיבה ומלאת חמלה לאנשים, כמו גם לבעלי חיים עזובים. אישה שקטה ולא מתבלטת, אך חזקה וכריזמטית שנכנסה ללב כל מכריה. "ידעה ליהנות מהדברים הכי פשוטים של החיים", כתבו בנותיה, "ספר טוב, שקיעה יפה, פרח מלבלב, ביקור קצר לחוף הים, חיוך של ילד קטן".

באמצע שנות השמונים החלה לאה לעבוד כמנהלת משק בית במשכן נשיא המדינה. הנשיא אז היה חיים הרצוג, ועד מהרה שררו יחסים אישיים חמים בין הנשיא ומשפחתו ללאה. עד יום מותה היא עבדה בבית הנשיא, אצל הנשיאים חיים הרצוג, עזר ויצמן ומשה קצב.

ביום שלישי ח' בתמוז תשס"ב (18.06.2002), סמוך לשעה 08:00 בבוקר, פוצץ מחבל-מתאבד את תיק היד שלו, המלא בחומר נפץ, באוטובוס אגד בקו 32א שעבר בצומת פת, ביציאה משכונת גילה בירושלים לכיוון מרכז העיר. המחבל עלה לאוטובוס זמן קצר לפני כן, בבית צפאפא. בפיגוע נפגעו עשרות מנוסעי האוטובוס, ותשעה-עשר מהנוסעים, בהם לאה שהייתה בדרכה לעבודתה במשכן הנשיא, נרצחו.

בת 59 במותה. לאה הותירה שתי בנות. הובאה למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים.

"היו לה הרבה תוכניות לעתיד", כתבו בנותיה של לאה, "לאמץ כלב, לבקר משפחה, אולי אפילו טיול לחו"ל. חלמה, ציפתה אך לא זכתה. בבוקר אחד, בוקר רגיל בו יצאה מהבית לעבודה, ולא חזרה.

חודש עבר וכעת מתבהר ומתברר המצב. לא קל להבין, גם עכשיו עוד קשה לקלוט, איך איבדנו את אימא, הנהדרת, האמיצה והחזקה. אימא פשוט אגדה!"