חיימקה
זו השנה ה-23 שאני פוקדת את קברך. אוהביך - משפחה, חברים ומכרים.
23 שנים מאותו רגע בו נתבשרנו את בשורת האיוב הנוראה מכל, שעצרה את הנשימה, שינתה את סולם הערכים וגימדה את כל השאר.
לרגע נדמה היה שהזמן עצר מלכת, העולם נדם וששום דבר כבר לא יהיה. ומשום כך אזרתי אומץ לדבר היום, לבוא ולספר לך על הרבה דברים שכן קרו.
כמובן לא אותו דבר וכמובן שבכל ארוע מורגש יותר ויותר חסרונך והכאב צובט בלב, אך יחד עם זאת אני רוצה לשתף אותך כי אתה תלך מאתנו ותמיד תהיה בשמחות, בעיסוקים ובהצלחות של האחיינים האהובים עליך שהיו ילדים קטנים כשעזבת אותנו. על המשפחות החדשות שלהם. על אחיינים החמודים שנולדו אח"כ ולדאבוננו לא הספקת להכירם אבל הם כולם מכירים אותך ויודעים עליך הרבה.
הפעולות הציבורים והקהילתית הענפה של מוטי ובעיקר על הגבורה המתמשכת של אמא שהולכת ומתחזקת.
חבל שאינך יכול לחיות יחד איתנו את כל זה אבל אני בטוחה שמשם למעלה אתה צופה בנו, נהנה ואומר לנו: ידעתי שאני יכול לסמוך עליכם - תמשיכו.