אז גם אנחנו רוצים לכתוב משהו על הקורס. אנחנו הג'מעה מהפלוגה הניסיונית של 202 אנחנו שמי הזין הלא ממושמעים, המאפיה של מחלקה 3 החברה שתיחמנו והיו כל הזמן בבית (מח' 2).
אז ראשית אני חוטא למטרתי בכך שאני עונה בשם כולם שכן אני טוען שלא היתה מאפיה ולא איתה שימת זין כללית אבל היתה התלבשות כללית של הסגל עלינו ויתכן שבחלקה בצדק.
אבל אם נתיחס למחלקתי, מח' 3, לא היה לכך שום צידוק. אנחנו אולי לא פלוגה ניסיונית אבל הנסיון עצמו פירושל לפתוח את הראש לחילי הפלוגה, לאפשר להם לבקר ולשפוט בכוחות עצמם ולא לקבל כל דבר שנאמר להם על ידי סגל תורן כדבר משמים.
ובמקרה דנן, היינו הסגל הנוכחי אי אפשר היה להתיחס אליו כאל סמכות מקצועית או כריזמטית אלא פשוט כסמכות כפויה.
מאליו ברור שאת הבקורת לא שמרנו לעצמנו ועל אף העובדה שהזהירו אותנו שחניכים מצטיינים בקורס מ"כים הם אלה אשר מצליחים להחזיק את לשונם בעכוז הסגל לאורך זמן נאצלנו לותר על התענוג המפוקפק של קבלת הכרה מסגל שכזה.
אנחנו עדיין חושבים שידיעת ההבדל בין ח"ק לתחמיש לא תציל חיי אדם ושלעומת זה בחירת האיגוף מימין או משמאל בניגוד לתרגיל המוכתב עלולה כן להציל חיים.
אנחנו חושבים שאבק בכוסית ידית הדריכה או הליכה בלי גומיות (אקהאוז) בטלים בששים לעומת הניווטים המוצלחים שעשה סגל המחלקה שלנו בשבוע הגיבוש (טוב שמאז אנחנו מנוטים אחרת ספק אם היינו מצליחים להגיע לכרמיאל לטקס הסיום).
אנחנו עדיין בטוחים כבוד המ"פ שבשבת האחרונה במעלות יכלו לצאת חילים הביתה כמו שיכלו בשבתות הקודמות אלא שאתה העדפת להגיע עם גדוד לגיבור.
וזה שאנחנו יוצאים כל שבועיים זה לא אומר שאנחנו לא לחוצים לצאת כל יום ועם כל הכבוד הכרוך בהמצאות בכוננות בט"ש בוינגיט ובבית גולדמינש היינו מותרים גם על זה.
היה זה גם מראה די נלעד לראות אותכם נכשלים פעם אחר פעם בחיפוש אחרי פאקים אצל ברוס וסולי ולבסוף לאחר שנמאס לכם להכשל בעטתם אותו מהקורס שבוע לפני הסוף בשל שימת זין כללית.
לסיכום מכיון שאותכם לא נוכל לשנות לא נותר לנו אלא לבקש סליחה על ששהינו במחיצכם וגרמנו לכם את כל הבעיות.
מה שלא אוכל לעשות למענכם ולמען הרבוע שמרכיב ואופף את הבסיס זה לקוות שלא תקיע עוד פלוגה כמונו לכרמיאל.
נהפוך הוא! אני כולי תקוה שבמשך הזמן יגיעו רק פלוגות כאלה לכרמיאל ואז אולי באיזשהו שלב יגמור איזה חניך את קורס המ"כים בהרגשה שקיבל באמת משהו שיעזור לו בעתיד בתפקידי הפיקוד השונים.
ועם סיום אופטימי כזה
לא נותר אלא לאמר שלום
אור
9 פברואר, 202