ההסטוריה של הגעתי להאחזות היא, שראשית הוחלט שאגיע להאחזות, אח"כ לנעמה ואח"כ התחילו לספר לי מי ומה יש שם, מה שספרו היה שיש גרעין "יתד" שהוא בעייתי ובמצב חברתי לא טוב, כמו כן סיפרו שזאת ההאחזות הבעיתית ביותר מבחינת תחזוקה ובינוי.
את בעיות הגרעין אמרתי אפשר לפתור, גם עם בעיות בינוי אפשר להסתדר, הבעיה היא עם בעיות הנח"ל. במקום שממנו הגעתי כבר הספקתי להרגיש שהחיילים הנח"לאים מגיעים עם רצון מינימלי לעשות משהו ושם הרי פסגת המסלול הצבאי של הנח"ל. בהאחזות בעצם רציתי לבדוק (בין השאר) מה גורם לחברה להגיע לגדוד כמו שהם מגיעים.
אם מישהו עוד לא הבין אני לא רואה בגרעין "יתד" חריג בנח"ל, וברור שאני לא רואה בכם גרעין טוב. אני רואה בגרעין "יתד" תמונה טובה של גרעין בנח"ל, ומשברים שהגרעין "יתד" עבר בהאחזות עברו אחרים קודם או יעברו אח"כ.
אני לא אנסה לפרוק את כל מה שיש לי על הנח"ל, אבל הנח"ל הוא התנדבותי, נמכר לבוגרי תנועות הנוער בהבטחות של של"ת וסטלבט, הנח"ל כיחידה התנדבותית לא דורש מחייליו שום קריטריונים חוץ מרצונם האישי, מסלול הנח"ל גם בנוי בצורה שמפריעה לתפקוד צבאי ומשקי גם יחד. זה שרמת האנשים שמגיעה לנח"ל היא גבוהה זה ידוע, אבל זה עוד לא אמר כלום על הכיוון שאליו ימשיכו.
כמובן שישנם גרעינים טובים שממלאים את כל הציפיות מהם ומגשימים בעצמם ומרצונם אבל באותה מידה ישנם גרעינים שלא מגיעים אל הסוף כלל, ורוב הגרעינים, כמו שאני מכיר אותם מגיעים לסוף המרוץ בקול ענות חלושה ובזרימה ללא תזוזה ושינוי (חוץ משינויים אישיים של מיקום ופרופיל) למשק היעד, ושם נשארם אלה שמצאו להם מקום או חבר, והרוב חוזר לאן שבא כשהוא צריך להלחם לבד אחרי שכבר 20 שנה היה בתוך החממה של ההורים והחברה מהכתה והתנועה.
לגביכם גרעין "יתד" אני אף פעם לא בחרתי את חיילי ולכן כל הויכוחים שהיו בינינו, אתם הייתם החיילים שלי ולכן הייתי צריך לדאוג, לדאוג ראשית כל לחייכם (בשמירה, בתאונות עבודה, אימונים וסתם הזנחות בהאחזות) ואח"כ לפעילות החברתית שלכם ולכל אחד מכם אישית ואפילו לשם שלכם כגרעין.
מפקד נדרש לעיתים לגישה אמביולנטית. מצד אחד אני יכול להמצא עמכם בתקל רציני ומצד שני להלחם לטובתכם במקום אחר ואין פה סתירה. אם לתת דוגמא אז ברור לכולם שחיל בגדוד זה רע לגרעין והנה מצד שני דאגתי והצלחתי להוריד את הנטל הזה מעלינו ומצד שני איימתי לא אחת שאעלה משהו מכם לשם. בשני המקרים (הקטנים שבכם וגרשון יחיכו) רציתי את טובתכם. כבר כתבתי יותר מדי, בסה"כ היו אלה חודשיים מענינים וטובים לסוף ארבע שנות שרות מסוג אחר לגמרי. ברור לי שהייתי יכול לעזור לכם הרבה אם הייתי פה מתחילת המחזור, אולי הייתם מבינים אך זה להחשב על ידכם כעקשן וכאחד שאי אפשר להתוכח איתו ולהסתובב בהאחזות בהופעה כמעט חופשית, ולשחק ויסט הולכים ביחד.
זהו שתצליחו כולם ביחד ולחוד.
אור