ליבנת דבש ז"ל

קורות חיים

ליבנת, בת רחל ויוסף דבש, נולדה בירושלים בל' בסיוון תשל"ד (20.06.1974). אחותם של מושיק, אילן ונדירה, גדלה והתחנכה בירושלים.

ליבנת למדה לימודי תיכון בבית הספר "עמל", במגמת הנהלת חשבונות. אחר כך שירתה בצה"ל בתור מפקדת תחנת ערכות מגן. בין השנים 1997 ל- 1999 למדה מינהל בתי מלון במכללת "הדסה" בירושלים, והשתלמה במלונות "קראון פלזה" בים המלח ו"הילטון ממילא" בירושלים.

ליבנת, חרוצה ושאפתנית, תמיד עבדה למחייתה. החל בתפקידי ניהול ב"ברגר קינג", דרך היותה חלק מצוות ההקמה של מלון "הילטון מלכת שבא" באילת, וניהול אירועים בחברת הקייטרינג "לואיזה". בחודשים האחרונים לחייה עבדה בחברת "אורנג'", שכן תחום המלונאות והמזון היה במשבר וליבנת החליטה להשתלב בעבודה מסוג אחר. בכל מקום שימשה אות ומופת, ניחנה בכושר ארגון ובכריזמה ותמיד הנהיגה אירועים שמחים סביבה. חבריה ב"אורנג'" קראו לה "מארגנת החתונות".

מגיל צעיר החלה ליבנת להתאמן בקראטה, והגיעה לחגורה חומה. הייתה פעילה מאוד במועדון הקראטה "דוג'ו סמוראי" בשכונת תלפיות, מועדון שבו התאמנה במשך כ- 15 שנים. היא נמשכה לתרבויות המזרח הרחוק ובעיקר לתרבות יפן. עסקה ביוגה וקראה ספרות יפנית. בשנת 2001 נסעה לטייל בתאילנד, שם חוותה מעט מקסם המזרח אותו כה אהבה. אבל את חלומה האמיתי, לטייל ביפן, לא הספיקה להגשים.

ליבנת זכורה בשל חינה הנדיר. היא הייתה יפת מראה, שופעת תלתלים מרהיבים, חייכנית וטובת לב שאינה יודעת טינה מהי. טובת הזולת תמיד עמדה לנגד עיניה. היו לה חברים אינספור ממעגלי פעילות רבים ושונים בהם נטלה חלק. כשאיבדה את אחיה אילן, ב- 03.09.1997, אח שהיה חבר בלב ונפש של ליבנת אף שהיה מבוגר ממנה ב- 13 שנים, החזיקה באומץ לב בשמחת החיים התמידית שלה, ומי שלא הכירה לפני כן לא יכול היה לדעת את הכאב הרב והעצום איתו היא חיה. מעל לכול הייתה טיפוס אופטימי, ומכריה הרבים רחשו לה חיבה בשל כך.

ליבנת אהבה מאוד את התחום הגסטרונומי, הן בפן המעשי והן בפן התיאורטי. היא אהבה בישול, אפייה ויינות והייתה בעלת ידע כללי נרחב בתחום. ליבנת אהבה מאוד לבלות, ולמרות שעבדה קשה והתאמנה בקראטה כמה פעמים בשבוע השתדלה לשלב בחייה מפגשים עם חברים, שכללו טיולים, ריקודים וישיבה בבית הקפה "מומנט" בירושלים, מקום אותו אהבה במיוחד ושם גם קופחו חייה הקצרים.

במוצאי שבת כ"ו באדר תשס"ב (09.03.2002), בשעה 22:30, פוצץ את עצמו מחבל-מתאבד פלסטינאי בקפה "מומנט" שבפינת הרחובות בן-מיימון ועזה בירושלים, בשכונת רחביה. הקפה המה אדם, עשרות אנשים נפגעו ו- 11 נרצחו, בהם גם ליבנת. בין החללים היו גם שניים מידידיה הטובים שאיתם בילתה באותו ערב, ניר בורוכוף ודן אימני.

בת 28 הייתה במותה. ליבנת הותירה הורים, אח ואחות. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים, קרוב לקברו של אחיה אילן. על קברה אמר אביה: "ליבנת, כל האנשים האלה היו אמורים להיות בחתונתך".

על מצבתה חרתו בני המשפחה האוהבים והמתגעגעים את המלים: "ליבנתי שלנו, לכי ישר לכי לבד, אל תפחדי אל תכעסי, לכי תמימה, לכי אחת".

לזכרה של ליבנת הוקמה פינת הנצחה במועדון "דוג'ו סמוראי" בתלפיות, בו הייתה פעילה שנים רבות. המאמן, שהיה חבר קרוב של ליבנת, מארגן תחרות קראטה שתיקרא על שמה.