סגן רפאל "רפי" מלץ ז"ל

קורות חיים

בן דויד ויהודית, חברי קיבוץ עין חרוד. נולד בכ"ט אדר תרפ"ז בירושלים, בזמן שהוריו ישבו שם בפלוגת הקיבוץ למשך שנה. בתום השנה חזרו הוריו לקיבוץ עין חרוד, שם גדל ולמד בבית-הספר המשותף. נמשך בייחוד ללימודים ההומניסטים, אך הצטיין בכל המקצועות.

עסק בענפי-ספורט שונים, ובכדור-סל היה בין המעולים בארץ. משגמר את לימודיו עבד במשק- בדיר, במספוא ובטרקטור, ובשעות הפנאי התמסר ללימודים ולקריאה.

מכתביו להוריו ולנערה שאהבה נפשו, שיצאו לאור על-ידי "הקיבוץ המאוחד" ומשק עין-חרוד בספר "ביקוד" בתש"ט, פותחים אשנב לעולמו הפנימי של עלם רחב-מבט ומעמיק-הגות, ממיטב "פרי הארץ לגאון ולתפארת".

ב-1947 התגייס לפלמ"ח, נשלח למחלקת סיירים מרכזית במשמרות. נשלח לקורס קציני חבלה וטופוגרפיה, ואחר כך עבר בהצטיינות קורס מ"כים. סיים קורס קציני מודיעין ומונה לסגן קצין המודיעין הגדודי בגדוד הרביעי, הוא גדוד "הפורצים".

השתתף לראשונה בפיצוץ האוטובוסים ברמלה וביתר הפעולות עד למלחמה על פריצת הדרך לירושלים, בה שירת כקצין-מודיעין בגדודו ולהפצרותיו המרובות ניתן לו להשתתף גם בפעולות-קרב. בחפותו על נסיגת משוריין (לבל יתגלה לאויב סוד מבנה ה"דוידקה" שבו), בקרב על נבי-סמואל, עמד בגבורה ובשיקול-דעת נגד האנגלים והערבים עד רגעיו האחרונים, ובפעולה זו נפל ביום 23.4.1948.

מטרת הפעולה בלילה ההוא היתה, לכבוש את בית-איכסא ואת נבי סמואל, כדי להגיע לנוה יעקב המכותרת. הגדוד הרביעי כולו השתתף בפעולה זו. רפי היה מצורף למטה הגדוד. התוכנית השתבשה מאוד. ניתנה פקודת הנסיגה. המשוריינים נאלצו להשתמש בדרך ארוכה ומסוכנת. (מעלה החמישה, תחנת הראדאר, כפר בידו נבי סמואל) לשם הוצאת הפצועים. רפי התמנה אחראי על החיפוי שהוצב ליד גבעת הרדאר להגנה על הנסוגים. לרשותו היו מכונת יריה כבדה ושני מקלעים. על אף שלא היה לו נסיון קרב רב, סמך המח"ט יוסף טבנקין, על שכלו ושיקול דעתו. לשאלתו ענה רפי: "סמוך עלי, הכל יהיה בסדר" ואמנם, נתברר שניהל את הקרב כראוי. הציב את המכונה והמקלע וניהל את החיפוי למשוריין עם הדוידקה. דוגמתו האישית נסכה בטחון באנשיו.

ב-25.4.1948 נקבר בקבר אחים בקרית-ענבים.

זכרו הועלה בספר "בנים" של קיבוץ עין חרוד, תש"ט.

אחרי שנפל הועלה לדרגת סגן לפי פקודת הרמטכ"ל.