קורות חיים
בן יעקב-מאיר וחוה. נולד ביום כ"ג בסיון תרפ"ד (1924) בעיר העתיקה בירושלים. למד בתלמוד-תורה "עץ-חיים" ואחר-כך בסמינר של "המזרחי". כבר בילדותו ניכרה בו רוח אהבה וומסירות למען אחיו בני עמו. היה מסגר-מכונן. בשנת 1943 הצטרף ל"הגנה" ושירת ביחידת פלמ"ח בבארות-יצחק ובביריה שם נאסר יחד עם חבריו, נדון למאסר 4 שנים, ישב בבית-הסוהר בעכו, הועבר לבית-הסוהר המרכזי בירושלים ושוחרר כעבור שנה ומחצה. מכתביו מבית האסורים בירושלים מלאים אהבת קודש לעם ישראל, וגאוה לעצם היותו אסיר ציון. אין במכתביו שום רמז לסבלו האישי, על דבר שלילת החופש, ועל דבר תנאי בית האסורים,. כולו כמיהה לשחרור העם והמולדת.
אחרי שחרורו עבר לקיבוץ נען ועבד במסגריה. עם פרוץ המאורעות היה בין חברי הקיבוץ שהתגייסו לצבא. לאחר שנפל אחיו הגדול חבקוק בשיירת "הדסה" (ד' בניסן תש"ח) הצליח להגיע לירושלים כדי לנחם את הוריו השכולים. אך כיון שהבירה נותקה משאר חלקי הארץ לא יכול היה לחזור לקיבוץ, למקומו ולתפקידו. פעמים אחדות יצא בשיירה אבל הוחזר באמצע הדרך. בראותו, שהענין לוקח יותר מדי זמן, התגייס לפלמ"ח לגדוד החמישי, וכאן היה בין הלוחמים במקומות שונים ובחזיתות שונות בעיר וברמת רחל.
נשלח לכביש ירושלים-תל-אביב ונפל במשלט דיר-איוב, ליד שער-הגיא, ביום 7.6.1948 היה קבור בשייך-באדר א'. ב-10.9.1950 הועבר להר-הרצל בירושלים.
במכתב להוריו מי"ט באדר א' תש,ח כתב: "העיקר עלינו להיות חזקים ויודעים לספוג מכה ולהמשיך במלחמה בראש מורם, כי על חללי מלחמה אין סופדים, והן זוהי מלחמה על הכל ולמען הכל ומכאן כוח עמידתנו בשער..." .