שרה כנעני אוורבך ז"ל

קורות חיים

שרה, בת זהבה ומנחם אוורבך, נולדה בולוצוובק, פולין, בשנת תרס"ו (1906). למדה בפולין בבית ספר יסודי ותיכון, ובשנת 1923 עלתה ארצה. היתה חברה ב'גדוד העבודה' ועבדה בסלילת כביש טבריה-צמח.

בשנת 1926 נישאה שרה למשה כנעני והקימה משפחה בקיבוץ איילת-השחר. לאחר שהמשפחה עברה לירושלים, עבד משה בתזמורת המשטרה ואחר כך כשומר באוניברסיטה העברית בהר-הצופים, והמשפחה כולה התגוררה בדירה בקמפוס האוניברסיטאי.

כאשר פרצו פעולות האיבה אחרי ההכרזה באו"ם על חלוקת ארץ-ישראל, עבדה שרה בהר הצופים, שנותק בתחילת שנת 1948, בהתנדבות.

ביום שלישי, 13.04.1948, נסעה שרה העירה, על מנת לקנות משחקים לחיילים ששהו בהר, ועמדה לחזור בשיירה הגדולה שיצאה מלב ירושלים היהודית אל הר הצופים הנצור.

השיירה כללה 9 כלי רכב משוריינים, מהם 2 משורייני קרב ובהם אבטחה של חברי ה'הגנה', 2 אמבולנסים, 2 אוטובוסים ו- 3 משאיות. כ- 120 נוסעים היו בשיירה - בהם עובדי רפואה של בית החולים 'הדסה', עובדי האוניברסיטה העברית, אנשי ה'הגנה' מגיני ההר, חולים, מבקרים ועוד. לאחר קבלת אישור מהמשטרה הבריטית שהדרך בטוחה, נכנסה השיירה לאזור הערבי שבו עברה הדרך להר הצופים, אשר השלטון הבריטי התחייב לאבטח אותה כדי לאפשר תנועת יהודים להר הצופים וממנו.

בשעה 09:40 הגיעה השיירה לעיקול בדרך, בלב שכונת שיח ג'ראח הערבית, ואז התפוצץ לפני משוריין האבטחה הראשון מטען גדול, שהערבים הטמינו בכביש, ובכך נחסמה דרכו - ודרך השיירה כולה. מיד פתחו הערבים באש כבדה מהבתים משני עברי הכביש על כל השיירה.

5 כלי רכב מתוך 9 בשיירה, הצליחו להסתובב ולחזור לחלק היהודי תוך כחצי שעה ללא אבידות. בלב שכונת שיח ג'ראח נותרו 4 כלי רכב לכודים: משוריין החלוץ, אמבולנס ושני האוטובוסים המשוריינים. בארבעת כלי הרכב שנלכדו היו כ- 90 נוסעים. האש הערבית התגברה בין היתר בשל הגעת תגבורות ערביות רבות מכל חלקי מזרח העיר.

בשעות לפני הצהריים נעשו ניסיונות לחלץ את נוסעי השיירה, תחילה בידי כוח בריטי קטן, ושני ניסיונות של ה'הגנה' באמצעות משוריינים, אך ניסיונות אלו נכשלו. באחרון שבהם נתקע משוריין ובו לוחמים בראש השיירה. אנשי משוריין זה ומשוריין החלוץ ירו ללא הרף, ובכך מנעו אבדות כבדות יותר מהכוח ומקרב נוסעי האמבולנס הסמוך.

סמוך לשעה שתיים בצהריים הצליחו הערבים להצית את שני האוטובוסים שהיו בסוף השיירה. רק אחרי השעה 4 אחר הצהריים הצליחו הבריטים לאלץ את הערבים להפסיק את האש. לאחר מכן החלו הבריטים לחלץ את הניצולים היהודיים. במקביל העבירו גופות של חללי השיירה לצד היהודי.

לאחר תום הקרב הוברר כי נספו 77 מנוסעי השיירה, מהם 67 לוחמים יהודיים ועשרה אזרחים. שרה, שנסעה בשיירה, היתה בין הרוגי אותו יום - ד' בניסן תש"ח (13.04.1948).

הניחה אם, בעל - משה ובת - אלה. הובאה למנוחת עולמים בקבר אחים של נוסעי שיירת הר-הצופים בבית העלמין בסנהדרייה.

שמה הונצח על קבר האחים של חללי השיירה בסנהדריה.