בתיה בס ז"ל

קורות חיים

בתיה, בת אריה והינדה, נולדה בשנת תר"ע, (1911), בכפר בוז'ק בפלך ווהלין, אוקראינה.

עלתה לארץ ישראל בגיל 25, (1935), נישאה לאברהם בס וילדה שני ילדים, יעקב ושושנה. היא עבדה בבית, ובשמירה על זוג קשישים.

בחודש אפריל 1948 התכוננה בתיה לקראת לידת ילדה השלישי. כיוון שהיה לה קשה להיכנס להריון והיה חשש שתזדקק לניתוח בלידה, הרופא שלה, ד"ר ברומברג, יעץ לה ללדת בבית החולים "הדסה" על הר הצופים, לשם הוא עמד לעלות לתורנות בת שבועיים.

בתיה קיבלה אישור מיוחד לעלות להר והיא ורופאה הצטרפו לשיירה אזרחית גדולה, שיצאה מלב ירושלים היהודית להר הצופים הנצור בד' בניסן תש"ח (13.04.1948). השיירה כללה תשעה כלי רכב משוריינים, מהם שני משורייני קרב ובהם אבטחה של חברי ההגנה; שני אמבולנסים; שני אוטובוסים ושלוש משאיות. בשיירה היו כ- 120 נוסעים, בהם עובדי רפואה של בית החולים הדסה, עובדי האוניברסיטה העברית, אנשי ההגנה מגיני ההר, חולים, מבקרים ועוד.

לאחר קבלת אישור מהמשטרה הבריטית שהדרך בטוחה, נכנסה השיירה לאיזור הערבי המוביל להר הצופים. הדרך הייתה מאובטחת על ידי השלטון הבריטי, כדי לאפשר תנועת יהודים להר הצופים וממנו.

בשעה 09:40 הגיעה השיירה לעיקול בדרך, בלב שכונת שיח ג'ראח הערבית. לפתע התפוצץ מטען גדול שהערבים הטמינו בכביש לפני משוריין האבטחה הראשון, ובכך נחסמה דרכו ודרך השיירה כולה. מיד פתחו הערבים באש כבדה מהבתים משני עברי הכביש על כל השיירה. חמישה כלי רכב מתוך תשעה, הצליחו להסתובב ולחזור לחלק היהודי ללא אבידות.

בלב שכונת שיח ג'ראח, נותרו ארבעה כלי רכב לכודים: משוריין החלוץ, אמבולנס ושני אוטובוסים משוריינים. בארבעת כלי הרכב שנלכדו היו כ- 90 נוסעים. האש הערבית התגברה כאשר הגיעה תגבורת ערבית ממזרח העיר.

בשעות לפני הצהריים נעשו ניסיונות לחלץ את נוסעי השיירה, תחילה בידי כוח בריטי קטן ושני ניסיונות של ההגנה באמצעות משוריינים. ניסיונות אלו נכשלו. באחרון שבהם נתקע משוריין ובו אנשי גבעתי ופלמ"ח-הראל בראש השיירה. אנשי משוריין זה ומשוריין החלוץ ירו ללא הרף ובכך מנעו אבדות כבדות יותר. סמוך לשעה 14:00, הצליחו הערבים להצית את שני האוטובוסים בסוף השיירה. באוטובוסים ובקרבתם נספו 67 יהודים.

רק אחרי השעה 16:00 הצליחו הבריטים לאלץ את הערבים להפסיק את האש. לאחר מכן החלו הבריטים לחלץ את הניצולים היהודיים. במקביל העבירו גופות של חללי השיירה לצד היהודי. לאחר תום הקרב הוברר כי ניספו 77 מנוסעי השיירה, מהם 67 אנשי כוחות הבטחון ועשרה אזרחים, בהם בתיה.

בתיה הייתה בת 36 במותה. הותירה אחריה בעל, בן ובת. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בסנהדריה, ירושלים.