טוראי זיוה ברזני ז"ל

קורות חיים

בת בכורה ויחידה להוריה משה והדייה (שאר הילדים - בנים). נולדה ביום י"ג באדר תרפ"ו 27.2.1926 בעיר מוסול שבעיראק. עלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1935. בירושלים למדה עד גיל 16 בבית-הספר על שם רבקה סומך, אך נאלצה להתחיל בעבודה כתופרת, כדי לפרנס את המשפחה הגדולה בת עשר הנפשות, אולם בערבים המשיכה בלימודים. מאחר שעבודת התפירה לא היה בה כדי לכלכל את המשפחה הגדולה, עברה לעבוד במטבח של בית-החולים "הדסה" שעל הר-הצופים. הוריה, אשר סבלו רבות, רצו בשנת 1944 לחזור לעיראק, אך בתם מנעה בעדם מעשות כן ובזכותה נשארו בירושלים. רצתה להצטרף ל"הגנה" עוד בימי המאבק, אלא שנענתה להפצרות הוריה לא לעשות כן, כיון שהיא משענתה היחידה של המשפחה.

עם החלטת עצרת האומות המאוחדות, ב-29 בנובמבר 1947, והתחלת ההתקפות הערביות התגייסה יחד עם כל עובדי "הדסה" לשורות ה"הגנה". בימים ההם גברו ההתקפות בדרכים ועל המכוניות העולות על הר-הצופים. הוריה הפצירו בה שתעזוב את העבודה בבית-החולים מחמת הסכנה. "מחובת כל צעירה, שידה אינה אוחזת בנשק, לעזור לפצועים ולהחזירם אל המערכה" - היתה תשובתה.

נספתה בנסיעה בשיירת "הדסה", שכללה רופאים, אחיות ועובדי בית-החולים, בעלותה ב-13 באפריל 1948 להר-הצופים, והושמדה על-ידי מארב ערבי בשייך-ג'ראח. אמה של זיוה, שראתה אותה בצאתה, עמדה והסתכלה במהלך הקרב ובהשמדת השיירה שבין נוסעיה היתה גם בתה. הובאה לקבורה בסנהדריה שבירושלים.