מורנו ארמוזה ז"ל

קורות חיים

בן אברהם ורחל. נולד ב-1930 בשכונה הערבית שמעה, שליד ימין-משה שבירושלים. למד שנתים ב"חדר" ואחר-כך ב"תלמוד תורה" של הספרדים, בעיר העתיקה. בהגיעו לגיל 14, עם סיימו את הכיתה הששית של בית-הספר, עזב את לימודיו והחל לעבוד כספר כדי לעזור למשפחתו. בערבים היה מוסיף להשתלם בבית-ספר-ערב של תנועת "הנוער העובד", בה היה חבר פעיל.

מורנו שאף לחרוג ממסגרת החיים של הישוב הישן והעיר העתיקה. קסמו לו המרחב, השדות, הכפר. היה אומר: "בעיר אין אוויר לנשום, אפשר להחנק ממש" בעיר היה האופק צר לו והוא ביקש לצאת להכשרה כיוון שבימים ההם לא נתארגנו קבוצות להכשרה קיבוצית, נשלח לעבודות הקטיף במגדיאל. הוא רצה לעזור להוריו , אך ידו לא השיגה , כי משכורתו היתה זעומה והספיקה בדוחק לכלכלתו, ומאחר שגם חברה לא מצא לו שם, חזר ממגדיאל לירושלים.

בימי מלחמת-עולם השניה התגייס לנוטרות ושירת במחנה תל-ליטוינסקי עד 1946, ובחזרו לעיר הצטרף לקבוצת-הכשרה של "הנוער העובד" שיצאה אחר-כך לאלונים ומשם עברה להכשרה המגויסת בתל-יוסף. במערכה על עצמאות ישראל שירת באחד הגדודים של חטיבת "יפתח". יצא ללחום. ידע על מה המלחמה. ידע לתבוע מעצמו כשם שתבע מאחרים: "יש לצאת, צו השעה הוא." השתתף בפיצוץ גשר שייך-חוסיין, בעזרה לטירת-צבי המותקפת, בכיבוש בית-שאן ובקרבות הגלבוע.

נפל ב-13 באפריל 1948 בהגנה על רוביה-אל פוקה, באזור משמר-העמק. נקבר בתל-יוסף. ב-24.7.1950 הועבר למנוחת-עולמים להר-הרצל בירושלים.

מדברי חביריו :" מורנו , אל אשר ערגה נפשך לא הגעת. רסיסי האויב ניתקו את פתיל חייך ואתה בעצם ימי נעוריך... לא נשכחך... חבר יקר דמותך לא תמוש מנגד עינינו - מופת היא לנו."