טוראי דוד גבאי ז"ל

קורות חיים

החייל דוד, מס' צבאי 173630, כינוי מחתרתי "בלונדי" נולד בשנת תרפ"א 1921 תימן, בעיר אלג'דס או בכינויה בפי הערבים אלקודס הממוקמת גיאוגרפית בתימן התחתונה והצפונית היא חלק מהטריטוריה (עוזלה) אל-ארבין, תת מחוז (נאחיה) דו-ספאל והמחוז (קאדא) אב.

ממזרח לאל-ג'דס היה שכן הכפר דהיה שבנוי היה על רמה גבוהה וממנו ניתן להשקיף על בתיה של אלג'דס וסביבותיה. בכפר גרה משפחתו של דוד ושם נולדו כל שאר האחים והאחיות. רוב תושבי הכפר היו ממשפחת לוי שהיא משפחתה של האם בדרה בת יהודה לוי. אביו ששמו בישראל אברהם בן משולם גבאי, היה עני מרוד ועבד בסנדלרות ובקושי פרנס את המשפחה. הוא נדד בכל כפרי הסביבה הקרובה והרחוקה, להביא פת למשפחה ולרוב היו עוברים חודשים עד שהיה שב הביתה.

בתור הבן הבכור, התחיל דוד בגיל צעיר מאוד לעזור בפרנסת הבית. הוא לא השלים עם תנאי החיים הקשים וכשהגיעו אליו שמועות על המתרחש בארץ ישראל (היא פלסטינה), החליט לעלות לארץ ישראל. הוא קם יום אחד והודיע לאם בדרה שהוא עם כמה חברים, יוצאים לעיר הנמל עדן, שבשילטון הבריטים ומשם יעשה מאמצים, לעלות לארץ ישראל.

בהגיעו לעדן, החל לחפש מקור פרנסה כדי לקיים עצמו ולנסות לעזור למשפחתו שנשארה בתימן. חלק משכרו הזעום שקיבל תמורת עבודתו, הפריש ושלח בידי שליחים למשפחתו וחלק זעום, חסך לעצמו.

במסגרת הסוכנות שפעלה בעדן, הגיע דוד לארץ ישראל עם עוד עשרות משפחות והוא הלך לראשון לציון וגר בשכונת שבי ציון, לא רחוק ממחנה הבריטים סרפנד (שהיום נקרא צריפין). הוא התחיל להתפרנס מכל מיני עבודות ולאחר כשנתיים בארץ, התגייס מטעם ההגנה לבריגדה היהודית ובסוף השתתף בקרבות גליפולי שבאיטליה.

איתו, מהתחלת הגיוס ועד חזרתם ארצה בסוף המלחמה, היה שמריהו מצהלה מרחובות, מדינה לוי מהכרם ושרעבי בן ציון מירושלים.

כשנה לאחר חזרתו ארצה, התגייס בתור נוטר לצבא הבריטי ושרת במחנה באר יעקב ושם הוא הצטרף למחתרת האצ"ל. כשנה וחצי שרת בבאר יעקב ולאחר מכן הועבר למחנה תל ליטוינסקי (לימים תל השומר).

במשך כל שרותו כנוטר בצבא הבריטי, הוא השתתף כמעט בכל פעולות האצ"ל וכמו כן עזר רבות באיסוף מודיעין על הצבא הבריטי, מקומות איחסון של נשק ודרכי הגישה אליהם. בתל ליטוינסקי, שרת איתו בנוטרות גם עמרם רצון וכשנתיים עשו יחדיו ולימים הוא התחתן עם אחות דוד, תמר בת בדרה ואברהם גבאי שהכירו בעלית הנוער במוסד "שפיה" ליד זכרון.

דוד היה מהמתנדבים הראשונים לכל פעולה שהאצ"ל ביצע ולאחר מותו קיבל מידי בגין, מפקד המחתרת, ציון לשבח על כל המלחמות שבהן השתתף בהיותו גם נוטר בצבא הבריטי וגם לוחם במחתרת האצ"ל.

עם הכרזת המדינה הוא השתתף מטעם האצ"ל בקרבות על לוד, רמלה ויהוד. בליל ה-25.4.48, שלושה שבועות לפני קום המדינה, יצא האצ"ל מהמחתרת ובכוחות גדולים, יצאו בהתקפה חזיתית על מנשייה. דוד השתתף בקרבות מתחילתם. שבוע התנהלו הקרבות מבית לבית ומרחוב אחד למשנהו.

ביום החמישי שהוא גם החמישי של פסח, לאחר כחמש עשרה שעות של קרבות עקובים מדם, הוכה האויב ופתח בבריחה מכל החזיתות ובא הניצחון. אז תקפו הבריטים שעוד שלטו ביפו בכח רב, בטנקים משוריינים, תותחים ומרגמות את כוחות האצ"ל ושעות עמדו הלוחמים תחת אש תופת ולא נסוגו. אבדות רבות בהרוגים ופצועים, היו בין הלוחמים.

בין ההרוגים, נפל על משמרתו בהגנת המולדת, דוד 30.4.1948, כ' ניסן תש"ח ונקבר בחלקה הצבאית ב"נחלת יצחק", מס' צבאי 173630.