מיכאל קוטיק ז"ל

קורות חיים

קוטיק מיכאל בן שמעון ונחמה. נולד ב-8.1.1929 בצפת. לפי מסורת משפחתית מתיחסת המשפחה לבית דויד. מיכאל סיים בהצטיינות את בית-הספר העממי בקרית-חיים ואת מחזור כ"ח של בית-הספר הריאלי בחיפה. ספורטאי מצוין, שחיין ואגרופן.

השתתף בתחרות-ההתאגרפות הראשונה של בתי-הספר התיכוניים ויצא כמנצח. היה מדריך חג"ם ומדריך בסניף "הנוער העובד" בקרית-חיים. אהב שירה והרבה לשיר עם חניכיו ולחנכם להבנה מוסיקלית. בעל חוש וכשרון מוסיקליים. חיבר פזמונים ו"אופרטות". ב-1947 התגייס לפלמ"ח, להכשרת גבת- בית-השיטה. עם פרוץ מלחמת-השחרור סיים קורס חובשים ונשלח לקרית-ענבים ומעלה-החמישה. השתתף בתפיסת משלטים בשער-הגיא, בעזרה לשיירות המותקפות בכביש ירושלים, בקרב נבי-דניאל, בו ראה בנפול חברו הטוב עמי, ובכיבוש הקסטל. במכתביו כתב בין היתר: "... היו זמנים שהיאוש תקף את כולם. נפלו חברים, נפצעו אנשים. התהלכנו מלוכלכים בדם חברינו ועל פנינו יאוש, יותר נכון- אדישות לכל. שום דבר אינו מעורר התרגשות".

נפל בערב פסח תש"ח (23.4.1948) בקרב נבי-סמואל.

חבריו לקרב מספרים על מיכאל החובש, שרץ בשעת הקרב מפצוע לפצוע, וטיפל וחבש את חבריו בגבורה מפליאה, עד אשר כרע ונפל.

נקבר בקבר-האחים בקרית-ענבים ב-25.4.1948.

במכתבו האחרון לחברתו כתב: "יריות הן דבר שאינו מעורר תשומת-לב, אם רק אינן מכוונות אליך". ואולם במכתבו שלפני האחרון כתב לה: "את מכתבי זה אני כותב לך כיון שאיש אינו יודע מתי ואיך נתראה שנית".