אבי...
הייתי בן שלוש שנים כאשר נלקחת ממני, אבי. אז לא השכלתי להבין את משמעות האסון, אך בהמשך חיי הרגשתי, שחלק חשוב מחיי נלקח.
מהתמונות הרבות שבהן הייתי בזרועותיו האוהבות של אבי ומסיפוחיה של אמא על דאגתו אלי, למדתי לאהוב אותו יותר מכל דבר אחר בחיי. תמונות אלה הן תעודה וזכרון נצח לאושר ימי ילדותי בחברתו של אבא ז"ל. אושר, אשר נלקח בדמי ימי והוא חסר לי יום יום ויחסר לי לעד.
בנך אריה.