אלבום תמונות
פילון בני,
הייתי במקום שבו נלחמת וגם נפלת. דמך הצעיר הרווה את האדמה השוממה. וניצב אני עתה ליד קברך, אחרי אמירת הקדיש, והנני שופך את לבי לפני בורא העולם ואומר: "על אלה עיני בוכיה, עיני, עיני יורדה מים, עיני, עיני על חללינו, על השבר שהשברנו". חכמינו ז"ל אמרו; "חבל על דאבדין ולא משתכחין", ולית לנו להתאונן על נפילת בננו היקר פילון בהגנת המולדת.
נהגת, בני, יפה. נעימים היו מכתביך האחרונים, וביחוד הפניה לאמא: "מיין טייערע מאמע זאל קענען ליינען", כדי שתוכל לקרוא לפני שאבא יחזור מעבודתו. אין אנו מאשימים אותך. היית חייל ומילאת את הפקודה. אך לצערנו הרב היה מזלנו כך. עוד קווינו לראותך בערב פסח. בכליון-עינים חכינו לך. לא ידענו שאינך כבר בעולם זה. וכשעתיים לפני הסדר בא המבשר והודיענו כי נפלת בנבי-יושע ונקברת על ידי חברים בכפר-גלעדי. על אחד מחכמינו ז"ל מסופר: מעשה שהלך לטייל עם תלמידו ליער וראה אילן עתיק גדוע; אמר: זה סדר העולם, שבן-אדם זקן צריך למות. הלכו עוד וראו אילן צעיר גדוע. התחיל הרב בוכה. שאלוהו תלמידיו, למה אתה בוכה? השיב להם: ואיך לא אבכה, כשרואה אני אילן צעיר שהיה צריך להוציא פירות ולא זכה לכך. על כך צריכים אנו כולנו לבכות.
במכתבי חבריך שכתבו לזכרונך מדגישים הם שהיית מפקד טוב וחבר טוב והדרכתם בכל, ואף לא רצית לעזבם ברגעיהם האחרונים. תקוות רבות תלינו בך, רבות גם חשבנו עליך. הבטחת לאמא, לכשתבוא לבקר אותך במעין-ברוך, כי תרגיש עצמה כאשר הרגישה עצמה במקומות היפים ביותר בחוץ-לארץ, ואולם הזדמנות זו לא נתת לנו, והנה הלכת לבלי שוב. יהי זכרך ברוך.
אבא
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח