תפריט נגישות

ניר רחמים בורוכוף ז"ל

ניר רחמים בורוכוף
בן 22 במותו
בן כוכבה ומרדכי
נולד בירושלים
בכ"ג בטבת תש"מ, 12/1/1980
התגורר בגבעת זאב
נהרג בפעולת איבה
בכ"ו באדר תשס"ב, 9/3/2002
מקום אירוע: ירושלים - "מומנט", רחביה
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: ירושלים - גבעת שאול
הותיר: הורים, שלוש אחיות ואח

קורות חיים

ניר רחמים, בן כוכבה ומרדכי, נולד בירושלים בכ"ג בטבת תש"מ (12.01.1980). אח צעיר לאיריס, יוכי, דורית ודורון. למד בבית הספר היסודי "הפרדס" ברמת אשכול ובתיכון "פלדמן" בשכונת גאולה, במגמת מכונאות. במהלך לימודיו עברה המשפחה לגור בגבעת זאב.

ניר, ילד בריא וחייכן, גדל והיה לצעיר מלא בשמחת החיים, תוסס, חכם, פיקח וחברותי. אהב לעזור, לתת ולהעלות חיוך על פני כל סובביו.

בתום התיכון ולפני גיוסו לצה"ל היה ניר חניך במוסך "סובארו" המרכזי בירושלים, שם היה אהוב ומקובל על מעסיקיו, על עמיתיו לעבודה ועל הלקוחות.

בשנת 1998 התגייס ניר לצה"ל, שובץ לחיל ההנדסה הקרבית ושירת בעזה. בשירות רכש חברים רבים, ששומרים על קשר קבוע עם המשפחה, מתקשים להשלים עם האובדן.

לאחר שחרורו חזר ניר לעבוד במוסך המרכזי של "סובארו" בירושלים. משהחליט שברצונו להמשיך את לימודיו, נרשם למכון "ברליץ" כדי לשפר את ידיעותיו באנגלית. הוא למד כחודש וחצי, אך לא הספיק לסיים את לימודיו.

במוצאי שבת כ"ו באדר תשס"ב (09.03.2002), סמוך לשעה 23:00, התפוצץ מחבל-מתאבד בתוך "קפה מומנט" ההומה אדם בשכונת רחביה בירושלים, ברחוב בן-מימון. המקום נהרס כליל, עשרות אנשים נפגעו ו- 11 נרצחו ובהם ניר, שהגיע למקום כהרגלו וישב עם חבריו ליד הבר בהמתנה לשולחן.

בן 22 היה במותו. ניר הניח הורים, אח ושלוש אחיות, גיסים ואחיינים. הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים.

"היית בן אהוב, אח מסור, דוד מצחיק, משמח ומבדח", כתבו בני המשפחה, "איפה שלא היית, אם במשפחה אם בעבודה או בין חברים, השתלבת מיד ומצאת את מקומך. מעולם, כך יעידו כל מכריך, לא נראית עצוב, אלא תמיד בשמחה. וגם את הבעיה הכי קשה ידעת לפתור ברוח טובה.

צניעותך הייתה ממידותיך הבולטות, וקיבלת הכול בענווה. היית עולם מלא, ורק עכשיו אנחנו מגלים את מלואו דרך הסיפורים והזכרונות של חברים ואוהבים, של ידידים ומכרים לעבודה. כי זה כל מה שנשאר.

ניר, אתה עכשיו שם למעלה, אז תפעיל קצת קשרים ותבקש שעם ישראל ייגאל, שייפסקו הצרות, הפיגועים והאבידות הכואבות. נזכור אותך לעד".

חבריו של ניר ערכו לזכרו אלבום מיוחד, גדוש חוויות, זכרונות ותמונות. בפתח האלבום כתבו: "ביום ההוא חשכו השמים וכבה האור. היינו כלא מאמינים - איך נפלת, גיבור... אתה, שהובלת כל הזמן, צחקת והצחקת, עכשיו שותק. שתיקה מפחידה של סוף העולם. אנחנו יודעים שאם היית יכול לקרוא את כל מה שכתבו עליך, היית פשוט נקרע מצחוק ויורד עלינו. אבל אתה לא...

ולכן אנו מרשים לעצמנו לעשות הכול כדי להמשיך ולהחיות את זכרך. נעשה הכול כדי שלא תישכח, נרך יבער תמיד כמו המנורה בבית המקדש. לא יוכלו המים לכבות את אש התמיד אשר ברוחך, הנמצא איתנו תמיד".

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה