תפריט נגישות

טוראי יחזקאל חזי אליהו ז"ל

יחזקאל אליהו
בן 19 בנפלו
בן פרחה-עליזה ועזרא
נולד בעירק - בגדד
בכ"א בכסלו תש"ח, 4/12/1947
התגורר בירושלים
התגייס ב-14.2.1966
שרת בחיל הנדסה
יחידה: גדוד אסף
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ד באלול תשכ"ז, 19/9/1967
מקום נפילה: עזה
באזור רצועת עזה
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ד, חלקה: 3, שורה: 09, קבר: 07.
הותיר: הורים וששה אחים ואחיות - אביבה, סימה, טובה, אליהו, מצליח ומלכה

קורות חיים

ימים חולפים והכאב נשאר

חי אתה בלב שנשבר

זכרך יישאר תמיד עמנו

קברך - - - הוא סמל לעמנו

אשר אתה וחבריך הטהורים

לנו נתתם - - - את החיים



יחזקאל-חזי בן פרחה ועזרא אליהו זכרם לברכה, נולד בבגדאד, בירתה של עיראק. שמו ניתן לו, על שם הנביא יחזקאל - הקבור בעיראק, כמנהג שנשתרש בקרב יהודי בבל.

חזי נולד ביום כ"א בכסלו תש"ח 4.12.1947 בחג החנוכה, בעיצומו של חורף עז וקשה במיוחד. לאחר 40 ימי השמירה של היולדת והנולד, כשהוצא מהבית לראשונה, חלה בדלקת ריאות קשה ונשקפה סכנה לחייו. לפי הנוהג והמסורת הוסיפו לשמו שם נוסף - נאג'י, שפירושו בעברית מציל, וכך הוא יצא מכלל סכנה והחלים.

חזי היה בן שלוש ומחצה כאשר עלה עם הוריו לארץ ותולדות חייו שזורים בצעדיה הראשונים של המדינה שזה עתה נולדה.

בארץ, באותם הימים - ימי הצנע שהטביעו את חותמם על חזי, לכן כאשר סיים חזי את לימודיו היסודיים בביה"ס "תחכמוני" בשכונת מקור-ברוך בירושלים בהצלחה ונסללה דרכו ללימודי תיכון סדירים הוא מחליט, בשל המצב הכלכלי הרע, לשלב לימודים עם עבודה, כדי להתחיל ולבסס לו את חייו העצמאיים.

חזי מתחיל לעבוד בבקרים כחניך בבנק "יהב" ובערבים הוא לומד בביה"ס "בית חינוך תיכון ערב". בתקופה זו מתוודע חזי לחברתו סילבי, שהיה לה לא רק חבר או ידיד, אלא שותף לחיים, וכך הם רוקמים ביחד את עתידם המשותף בסיום תפקידו הצבאי.

חזי מתגייס לצה"ל ב-14.2.66, תקופת הטירונות בהנדסה קרבית עוברת תוך שפשופים, געגועים והסתגלות. המרחק מהבית גורם לו לבקש מידע על הנעשה בבית, בארץ ובעולם. במכתביו הוא מתעניין בשלום כל בני המשפחה, וכך הוא מקפיד לכתוב לפחות שלושה מכתבים לשבוע וזאת כדי להרגיע את ההורים תוך העלמת המידע על תפקידו המסוכן.

את מלחמת ששת הימים חזי עובר בגזרה הדרומית ונוטל חלק פעיל בקרבות תוך פינוי פצועים והרוגים כאשר כדורים שורקים מעל לראשו ובפעילות אינטנסיבית בפינוי שדות מוקשים. אולם חזי דואג לשלוח מכתבים מרגיעים בזו הלשון "כותב אני מכתב זה ביום שישי על אדמת מצרים הכבושה... אני מדגיש עוד פעם, שאני בריא ושלם ואין לכם מה לדאוג". הוא מגיע לבית אחרי תקופה ארוכה של היעדרות וחוסר מידע עליו.

המשפחה צהלה בביקורו היחיד לאחר סיום המלחמה, וכך הוא יוצא עם אמו להתפלל בכותל ששוחרר ולהודות לאלוהים על שיצא מהמלחמה בשלום. עם שובו לצבא הוא נשלח עם חבריו לנופש צבאי באשקלון ומשם להמשך פעילות מבצעית שוטפת.

חזי נהרג בעת שפירק מוקש עם מלכוד כפול בעת מילוי תפקידו ברצועת עזה ב-19.9.67, לא זכה שוב להתראות עם הוריו, משפחתו וחברתו סילבי וכל תוכניותיו נגוזו ברוח.

מפקד היחידה רס"ן גוש אורי כותב: "...כחייל בין חבריו היה ושימש דוגמא ומופת בכל מקום ובכל עת. אינני מסוגל לתאר את הזעזוע הקשה שהזדעזענו עם היודע דבר נפילתו. כולנו עומדים דום לזכרו ומשתתפים באבלכם הכבד..."

חבריו כותבים: "...זוכרים אנו את אומץ לבו, ואת נכונותו לעזור ולהקריב הכל למען חבריו..."



מדברי חזי בסיום מכתבו האחרון מה-15.9.67 שנשלח ארבעה ימים לפני שנהרג: "...ואסיים בד"ש חמה לכל בני המשפחה ובמיוחד לאמא היקרה. ולך אבא כל טוב שמור על בריאותך ונקוה להתראות בקרוב בבית".

מבנך החייל

אי שם במרחבי סיני

חזי



ת.נ.צ.ב.ה

הופק במערכת "גלעד-לזכרם", באמצעות חב' תבונה בע"מ (054-6700799)
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה