הסימנים שבדרך / כתב דוד איינהורן / התשע"ג
כששברי זיכרונות צפים ועולים
וכשרסיסי געגועים הולכים ומתחדדים
סימן שהגיע סוף תמוז ותחילת אב.
כשפניך המחייכות בזיכרוני צוחקות
וכשתלתליך המתבדרות כרוח על פני נוגעות
סימן שהגיע סוף תמוז ותחילת אב
כשמילים בפי מתייבשות, נבלעות ומשתתקות
וכשדמעות את עיני מרטיבות ומערפלות
סימן שהגיע סוף תמוז ותחילת אב
כשאמא בגעגוע לך על מכתב רכונה
והדמעות מכתימות שורה אחר שורה
סימן שהגיע סוף תמוז ותחילת אב
כשאנו חוזרים אל אותה חלקה ואל אותה שורה
הכל נראה, רק נראה ששום דבר לא השתנה
סימן שהגיע סוף תמוז ותחילת אב
רק אתה בני היקר יהונתן ידוע תדע
שאותך נזכור תמיד בחיל, דמעות, רטט וגעגוע
גם עתה בסוף תמוז ובתחילת אב בשנת השבע