ליבנתי שלנו!
השארת אותנו כואבים ומתגעגעים בעוצמות שקשה לתאר. את ימינו מלווים חיוכך וצחוקך מלאי החיים והשמחה, שהיו טבועים בך תמיד.
ליבנת, אהבת את החיים. אהבת להתנסות בדברים חדשים, לטייל בעולם, להכיר אנשים, לחוות חוויות, לבלות וליהנות. הצלחת לשלב כל זאת עם מוסר עבודה גבוה ועם מגוון תחביבים, בהם התמדת. היית בן אדם רוחני, במובן הרחב של המילה. התאמנת שנים רבות בקראטה ואף הגעת לחגורה חומה. את מבחן החגורה השחורה היית צריכה לעשות מעט אחרי לכתך מאיתנו. התאמנת ביוגה, התעניית בבודהיזם ובתרבות יפן. הפגנת אהבה רבה לבישול ולאפייה וידיעותייך בתחום הן רבות. את אהבתך לבני האדם ולהנאות החיים הבאת לידי ביטוי בעבודותייך בתחום המלונאות והקייטרינג.
שמחת החיים שהפגנת תמיד, קירבה אליך חברים מגילאים שונים וממסגרות רבות בהן נטלת חלק. כל מכרייך ואוהבייך זוכרים ממך משהו מיוחד ועבור כולם היית משב רוח מרענן בשגרת החיים.
ליבנת, קצרה היריעה מלהכיל את כל תכונותייך הטובות והנעימות ובלתי אפשרי לתאר את החלל העצום והגדול שהותרת בלכתך. אנו בטוחים כי נשמתך שלווה, רגועה וחופשייה. את איתנו בכל רגע. אוהבים ולעולם לא שוכחים. אמא, אבא, מושיק, גדי וגיא.
ונסיים במשפט שציטטת ביומן מתוך ספרו של ריצ'ארד באך - "תעתועים":
"אל לך להתעצב
בבוא העת לומר "שלום"
הפרידה חיונית היא
קודם שתוכל לשוב ולהיפגש
ופגישה מחודשת
בין עם אברו רגעים
או גלגולי חיים
אכן מובטחת
לאלה שהיו ידידים"