אלבום תמונות
יום הזיכרון הכללי, תשנ"א
לוא יכלו הבנים לדבר
לוא יכלו הנופלים לתאר -
על מותם יכלו לספר...
ואנו צוויים וקשובים, בדמעה
מעזים בקול חנוק, קמעה:
"האם חשבת על הבית, על אמא?
האם הבעת משאלה, כך פנימה?
האם הרוח הקרה שרקה, היילילה?
האם כאב לך מאד, חלילה?
או שמא בא המוות כחתף
ולא נשמעה בת-קול "הרף"?
לו יכלו המתים לראות
היו נותנים בנו עיניהם הטובות
ואומרים: אכן כך היו הדברים
ואנו כה רצינו שיהיו אחרים
ממקומנו איננו כועסים על איש
אך על תניחו לזמן זכרנו להמיש
לא יוכלו הבנים לדבר
לא יוכלו הנופלים לתאר
רק אנו נוסיף ונספר...
נכתב בלילה - 17.2.91
הר הצופים