משהו מן המלחמה
רציתי להביא לך משהו -
משהו מן המלחמה.
משהו!!!
שתדעי שהייתי גם פחדן גם גיבור.
גיבור-פחדן.
רציתי להביא לך משהו -
משהו מן המלחמה.
חשבתי להביא לך תחמושת קלה,
אך ירינו את כל התחמושת.
חשבתי להביא לך פגיון זהב,
אך הפגיונות הפכו לאדומים.
חשבתי להביא לך את ליבי למשמרת,
אבל גם אותו לקחו חברי שנפלו במלחמה.
רציתי להביא לך משהו -
משהו מן המלחמה.
לכן כתבתי את השורות הללו,
השורות הבוכות וצוחקות,
שורות מן המלחמה.
כן, אלה השורות המעטות שנשארו לי
מאותם ימים גדולים ואפורים.
רציתי להביא לך משהו -
משהו מן המלחמה.
אלי חביב, 18.6.71
אלי נהג לשגר מכתבים תכופים אל חברתו, אהובה, אותה כינה "כושית". מכתביו היו קצרצרים ועם זאת הביעו רגשות עמוקים. באחד המכתבים הוא מתאר את הטבע והנוף בסביבתו הקרובה: "מזג-האוויר נהדר. הכל פורח. הלוואי ויכולתי להקים את ביתנו במקום הזה. מסביבי עצים מוריקים, עשב ירקרק וכלניות פורחות".
בין ניירותיו נמצאו, בין היתר, שורות שכתב כאילו לעצמו:
"אני רוצה לשנות את העולם!
אני רוצה מקום שקט,
בלי מלחמות, בלי תאונות.
אני רוצה בעולם חדש, שליו
עם ים, חוף וגלים,
עם שקיעה וזריחה,
עולם שכולו שלי ושלך -
עולם חדש".
(מתוך הספר "ברקים ברמה" - סיפור חייהם ונפילתם של 22 חיילים ומפקדים של גדוד "ברק" במלחמת יום הכיפורים ואחריה)