היה כל-כך חביב לביתו, דאג לבית והשתדל להיות בו ככל שיכול. אף בחצות לילה היה מגיע מדרך ארוכה לראות את הוריו ואחיו ולשאול לשלומם...
אהב מוסיקה, עד שעת לילה מאוחרת אפשר היה לשמוע את נגינת הרדיו מבתינו. ומאז נפל לא הדלקנו את הרדיו עוד...
היה תמיד מוקף חברים וידידים, כולם היו באים הנה, יושבים ומשחקים... "אני יוצא לחודש ימים לקורס - ואחזור. אל תדאגי, אמא" אמא. "אשתדל תמיד לכתוב רק אל תדאגי"... "אף כדור לא יחדור בי..." "בעוד חודש אחזור..."
וכדור אחד חדר בו ואני לא ידעתי. בבית הייתי. השתדלתי שלא לדאוג.
ובדיוק לאחר חודש הביאו אותו - כפי שהבטיח...
האח מוסיף:
אבי היה חובב ספורט. נמצאות בבתינו תעודות המעידות על השגים שהשיג בסדרת ריצות סדרות קצרות וארוכות, בקפיצה לגובה ולמרחק.
כמעט בכל שבת היינו יוצאים לצייד או קולעים למטרה. היה חובב קליעה למטרה.