בע"ה
ראובן, כמה קשה לכתוב את אשר לבי חפץ להביע. אינני מאמין שאתה כבר לא אתנו. תמיד היית בשבילי הרוח החיה שבחבר'ה. על הדברים הקשים מעולם לא התאוננת. עברתי איתך כברת דרך ארוכה. היית בשבילי יותר מאח. עידודך הדריך אותי לאורך כל הדרך. בכל משחק היה תענוג לשחק איתך. מעולם לא התייאשת באמצע ועזבת אותנו. אפילו אם זה היה משעמם.
זכור לי היום הראשון שהגעת לחברת הנוער בשלוחות. את החיוך שלך, את מצב הרוח שלך, איך היית לוקח כל דבר בקלות. העבודות הקשות, לקחת אותן