קורות חיים
בן יהושע וחיה. נולד בשנת 1906 בעיירה דזיבנישקי שליד וילנה. בילדותו נתיתם מהוריו. היה בעל קול ערב וחובב שירה ומוסיקה. משנתבגר נעשה פעיל ביסוד "החלוץ" וכן עזר בהקמת ספריה רבת-כרכים בעיירתו. ברוב אהבתו את אמנות התיאטרון היה הרוח החיה בלהקה הדרמטית שם. בימים ההם התחיל מגלה כשרון אירגוני והכרה ציבורית להדרכה. עלה לארץ בשנת 1926 ומיד שם פניו ירושלימה. עם בואו לעיר הקודש התקשר אליה באלפי נימים של אהבה ועל אף יסורי-ההסתגלות הקשים, וביחוד בעבודה גופנית אשר לא היה מסוגל לה, מאן לעזוב את העיר. יסורים אלה היו חביבים עליו וירושלים היתה קדושה לו. מראשית בואו היה חבר ה"הגנה" ומשנת 1929 היה פעיל בהגנת ירושלים בכל מקום סכנה. היה ער ומסור לכל הקשור בנפש הישוב והאמין אמונה עזה בכוחות הצפונים בישוב הלוחם על קיומו - וביחוד בימי המאבק הקשה נגד שלטון המנדט הבריטי לאחר מלחמת-העולם השניה.
אהוב היה על כל חבריו כי כולו שפע אהבה לכל מי שבא אתו במגע. היה מראשוני קואופרטיב "המקשר" ובתקופת חברותו זו היה גם חבר ההנהלה במשך כמה שנים. לאחרונה פעל רבות כחבר ועדת התרבות בהקמת ספרית "המקשר", כי מטבעו היה אוהב ספר.
חדשים מספר לפני פרוץ מלחמת-הקוממיות ביקר בארצות-הברית כדי לראות את בני-משפחתו שיקרו לו מאוד, אך כל פלאי אמריקה, לא קסמו לו, ואחרי שהסביר לקרוביו מהו ענין ארץ-ישראל חזר, כעבור שבועות אחדים, לארץ באמרו: "כל מה שראיתי לא שלנו הוא". בבוא בשורת המדינה ביום 29 בנובמבר 1947 אמר ברוב תבונתו: "עוד יבוא הביצוע... עלינו להיות מוכנים למאבק קשה וממושך". מאז הפכה עבודתו כנהג ציבורי בשכונות ירושלים לשטח פעולה נרחב מתוך מסירות נפש והקרבה. גם בימים הקשים והמרים של מצור והתקפה לא סר החיוך מעל פניו עם כל רצינות-האחריות שבלבו והוא המשיך בעבודתו במרץ. אף בימים אלה לא הפסיק את טיפולו בספרית "המקשר" ואת הפצת הספר הטוב בין חברים וילדים.
ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948) היה ממובילי שיירת "הדסה" להר-הצופים ובשעת מילוי-תפקידו זה נפל עמם. הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית הקברות בסנהדריה בירושלים. הניח אשה, בן ובת.