בודדים הכירו את אריה מקרוב. רבים ראו בו חבר סגור ומסוגר בעל אופי נוקשה ויהיר. אריה לא סבל את הקטנוניות שבאדם ובחברה, ולא רצה להשלים עימה. תמיד חתר לקראת משהו טוב , יפה וצודק יותר. במידה שמצא שותפים לשאיפותיו אלה - ידידותו איתם העמיקה. האחרים לא עינינו אותו, לעתים גם בז להם. מכאן המחיצה שהיתה קיימת בינו ובין הציבור.
ראיתיו בחור נאה וגבה קומה, שמבטו חד ונוקב. כל ישותו אמרה כוח והדר. אך מעולם לא השתמש בכוחו זה, אלא לבטחון הישוב בלבד. לבטחונו הספיק המבט בלבד.
נראה היה כבד תנועה, אך למעשה היו תנועותיו זריזות, עדינות ונאצלות. כאלה היות תנועותיו בעבודה, בריקוד ואפילו באימוני הג'יו-ג'יצו. יכול היה לנצל את כשרונותיו לעליה בשלבי ההצלחה, אך לא בזאת ראה את מטרת חייו. לא הופתעתי בשמעי על התנהגותו ברגעיו האחרונים; אכן, היה אריה בחור בלתי רגיל. אפילו פגז מרגמה לא שם קץ מיד לכוח איתנים זה...
חבר
מתוך הספר "בני קרית חיים"
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח