קורות חיים
חסון מאיר בן יוסף ורבקה. נולד ביום ט' בניסן תרצ"א בירושלים. למד בתלמוד-תורה "בית אהרן", גמר את בית-הספר העממי בבית-הכרם וקיבל פרס הצטיינות. להפצרות הוריו דחה את תכניתו להצטרף לקיבוץ ולמד עוד שנתים בגימנסיה "בגרות". היה מטובי הספורטאים ב"הפועל" וזכה לתעודות רבות על הישגיו בריצה, קפיצה וכו'. היה גם חובב ספר. בחור עליז וקונפרנסיה מצליח בנשפי-נוער. הושפע מ"הנוער העובד" ונטה ל"תנועה לאחדות העבודה" ולחיי חקלאות בקיבוץ, ובינתים עבד בפקידות בחברה מסחרית פרטית, בלשכה הראשית של הקרן-הקיימת-לישראל, ולבסוף - במחלקת החינוך של הועד הלאומי. חיבוריו על כיבוש הים והנגב ועל נושאים אחרים מעידים על רוחב מבטו בשאלות חברה ומדינה. משפרצה מלחמת-השחרור וניתן צו גיוס לבני 17 ומעלה התגייס בהיותו בן 16 ו-8 חדשים, וכאשר אביו התנגד לכך, הזכיר לו את סבתא וסבא (הרב חנוך חסון ואשתו קלארה) שנרצחו בטבת תרפ"ט בחברון ואמר: "אם אמות, אדע בשביל מה למות; את הצעירים צריך לגייס כי לפניהם אין פחד מות", "אם כל אחד יסמוך על אחרים נגיע למצב של חברון". התאבל על רבים מחבריו שנפלו והמשיך בפעולות-קרב. לפי סיפורי חבריו הגרילו ביניהם מי יהיה הבא בתור הנופלים ושמו יצא בגורל. בכל זאת הפציר במפקד שיקח גם אותו לקרב על כיבוש הקסטל, לשחרור דרך ירושלים, ובו נפל ביום כ"ח באדר ב, תש"ח (8.4.1948). הובא לקבורה בבית-הקברות במעלה-החמישה. ביום י"ב בכסלו תשי"ד (19.11.1953) הועבר למנוחות להר-הרצל בירושלים.