קורות חיים
קליר, בת רבקה ויוסף, נולדה בירושלים בתרפ"ז (1927) למשפחה מותיקי הארץ, אחות לחנוך, מאיר, עוזי ורפאל. הורי אביה היו ממתישבי חברון שנפגעו בפרעות 1929 שם. קליר למדה בבית ספר אליאנס ובקולג' הירושלמי לבנות, משבגרה עבדה כפקידה בויצ"ו וגרה בשכונת מקור ברוך בירושלים.
בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, החל הקרב המכריע על גורלה של ירושלים, שנמשך בשלב הראשון 24 יממות ברציפות עד להכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות אלו נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.
ביום השמונה עשר למערכה, 05.06.1948, נהרגו בהפגזות בירושלים 17 יהודים. פגז בודד שפגע בשכונת זכרון משה, בבית בו התכנסה משפחת אבושדיד, גרם ל- 9 הרוגים מהנמצאים בבית. היתה זו הפגיעה הקטלנית ביותר של פגז אחד באזרחים במלחמת העצמאות. קליר, קרובת משפחה שהתארחה בבית, נפצעה באורח קשה מפגז זה. היא הועברה לבית חולים אך מתה שם אחרי שלושה ימים, בב' בסיון תש"ח (08.06.1948).
קליר היתה בת 21 במותה. הותירה הורים ושלושה אחים. אחיה מאיר נהרג חודשיים לפניה כשלחם בקרב על הקסטל.
הובאה לקבורה בבית העלמין הארעי בשיח באדר, ולאחר כמה שנים הועברה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.