סגן יצחק (צחי) מזרחי ז"ל

קורות חיים

צחי, בן לסימה ויעקב, נולד בירושלים ב-30.10.75 התחנך בגימנסיה העברית בירושלים. צחי היה פעיל בתנועת הנוער "הצופים" - שבט "מצדה", אהב מאד לטייל ולשחק כדורסל.

במרץ 1994 התגייס ליחמ"מ. כחייל שאף צחי להיות "בולט" ובעקבות כך זכה להערכה רבה, דבר אשר הפך את צחי למנהיג טבעי ואהוב בקרב חבריו ולדמות בולטת ביחידה. הצטיינותו באה לידי ביטוי בבחירתו, בערב יחידה שנערך בינואר 1995, כחייל מצטיין של פלוגתו ובייצוג מוצלח של היחידה בתחרות ניווט וכושר בין יחידות פיקוד הצפון. עוד בהיותו חייל, שאף לצאת לקורס קצינים, ואכן הצטיינותו הביאה למימוש חלומו ובנובמבר 1995 יצא לקורס קצינים. צחי פיקד על עמדת "ריחן" כאשר חלק מצוותו, בפיקוד סמל צוות, שהו במוצב "בית העמודים".

כחודשיים וחצי לאחר תחילת תפקידו, כאשר נסע לבקר את חייליו ב"בית העמודים", נהרג צחי (מפקד צוות 7) בהתפוצצות מטען חבלה סמוך למרג'-עיון והוא בן 21.

יהי זכרו ברוך.

מילות פרידה לסגן צחי מזרחי מעמיתיו בצבא: "לזכרו של סגן צחי מזרחי הי"ד אשר נפל בהתפוצצות מטען צד בלבנון ביום י"ב סיוון תשנ"ו. אדם, לוחם וקצין אשר בדרכו לחייליו שילם בחייו. במותו השאיר לנו את זכרון חיוכו והאופטימיות, היכולת של מפקד לדרוש מחייליו אך מעצמו יותר ובאותו להט לדאוג לחולשתם ולבעיותיהם... לראות את החיוך שלך או לשמוע את הצחוק שלך, להקשיב לכל הסיפורים או פשוט לגלוש איתך לשיחות של שעות אל תוך הלילה... הנחישות, הרצון להביט ולדחוף קדימה את הדבר בו הוא עוסק ואת הדברים בהם הוא מאמין...

אדם, חבר ולוחם אהוב... קצין מעולה, שהיה נכס יקר לצה"ל וליחידה... להזכר בצחי הספורטאי המצטיין שהביא גביעים ומדליות, בצחי הנווט המצטיין שמדווח תאילנד תמיד ראשון, בצחי שמקבל כל משימה גם קשה ביותר עם חיוך ומבט שלאחריהם ידעתי שאין מה לדאוג, מכיוון שיבצע אותה על הצד הטוב בותר, בצחי שבכוח כמעט מאגי מושך את הערצתם של כל מי שנמצא סביבו, בצחי הרגיש עם הלב שמצליח להכיל את כולם... הוא היה הכי טוב בכל, הכי טוב בניווטים, הכי מהיר, הכי מקצועי, הכי מדוגם... אכפתניק שאוהב את כולם וזה לא משנה אם הוא כבר לא איתם... תמיד חייב להיות ראשון במבחנים, ניווטים, חברות ועכשיו גם זה. מצחיק, עושה חיקויים, תמיד ערני, תמיד ראשון להגיב על כל נושא.

אני נזכר בך על מגרש הכדורסל. הכי תחרותי, הכי מעורב וכמובן הכי טוב. אני נזכר בך בתור חייל - תמיד ראשון, ראשון להתנדב ראשון להתעניין בנושאים שלא נראו לכולם מעניינים, ראשון להבין מה רוצים בעצם מחיילים חדשים. אני נזכר בך באזרחות - חייכן, הצחוק המתגלגל שנשמע למרחוק, מכנסי הג'ינס הנפולים, הדיבורים על הבנות, האהבה לאכול טוב במסעדות. אני נזכר בך כחבר - תמיד מנסה לעודד בדרך מקורית תמיד מוכן להקשיב ולפעמים גם כשצריך לרדת על משהו רק כדי שישמע לך, שיבין את עצתך... מורעל אמיתי, שידע שהוא רוצה להיות מפקד כבר בשלב מוקדם".