סמל דניאל ציקוואשוילי ז"ל

קורות חיים

דניאל נולד ב- 11.11.1975 בירושלים, בן בכור למרים ובנימין, אח לאסתר ואלירן.

לאחר תקופת לימודים בבית ספר ממ"ד למד בישיבת "תורת אמת". בהיותו בן 17 עזב את הישיבה ובשל החלטה שקיבל התגייס לצה"ל. עד הגיוס עבד קשה כדי לסייע למשפחה, לחסוך כסף ללימודי בגרות ולרכישת רכב לאחר השחרור. עם גיוסו שובץ לחיל החימוש. לאחר זמן מה עבר לצנחנים, היה מאוד מאושר להשתייך ליחידת הצנחנים וגאה בכומתה האדומה, ובחברים הנהדרים שעימו.

דניאל היה בחור מקסים ונאה, תמיד עם חיוך, בעל לב טוב ושמחת חיים. תמיד היה מוכן לעזור לכל הפונים אליו, אהוד ומקובל בקרב הסובבים אותו. אהב ספורט, במיוחד כדורגל, כדורסל וטניס, אהב מאוד מוזיקה ובמיוחד מוזיקה מזרחית. היה מנגן על גיטרה ואורגן, ידיים של זהב היו לו - ידע לתקן כל דבר בבית.

היה קשור לאחותו אתי ולאחיו הקטן אלירן. קשר מיוחד ואהבה בלתי רגילה שררה בינו ובין אמו. היה דואג לצלצל מדי יום מהבסיס כדי לשאול לשלומה, להרגיעה ולהסיר דאגה מליבה.

תקופת שירותו היתה למאושרת בחייו, חיכה בקוצר רוח לצניחה שהיתה צריכה להתבצע שבועיים אחרי הרצח. כמה כואב שתקופה זו נקטעה בחלוף 10 חודשים, יחד עם חלומות שרקם לעתיד.

דניאל נפל ביום כ"א בשבט תשנ"ה (22.1.1995) בעת מילוי תפקידו, בפיגוע החבלני בצומת בית ליד. עמו נפלו עשרים ואחד חיילים ואזרח אחד. לאחר נפילתו הועלה דניאל לדרגת סמל. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. בן תשע עשרה היה בנופלו. דניאל השאיר אחריו הורים ושני אחים - אתי ואלירן.

לאחר נפילתו נמצאו בין חפציו של דניאל פתקאות שכתב, בהן באו לידי ביטוי דאגתו ואהבתו לבני משפחתו. בפתקאות מתכנן דניאל את הרגילה שלו לפני חג הפסח, כדי שיספיק לעזור לאמו בקניות לחג והוא מתפלל לשלום משפחתו ולחיזוקה של אמו.

תמיד נזכור אותו בליבנו, נותרו זכרונות טובים ונותר כאב בלתי פוסק.