רס"ר אריק וינרבה ז"ל

קורות חיים

בן הנס ואירמה. נולד ביום כ"ב באדר ב' תרפ"ד (28.3.1924) בוינה שבאוסטריה.

בשנת 1939 נאלצו אריך ומשפחתו לעזוב את אוסטריה (וינה) בגלל היטלר שרדף את היהודים והם ברחו לסין לשנחאי, שם חיו בתנאים רעים וקשים, גם מבחינה כלכלית וגם בריאותית. ב- 1949, לאחר מותו של אביו (כמה ימים לפני העליה לארץ) הם עלו ארצה.

את לימודיו השלים אריך בעיר הולדתו, שם גם רכש לעצמו מקצוע כמכונאי מכונות-כתיבה ועד עלייתו ארצה עבד במקצוע זה. לאחר שעלה לארץ התגורר פרק-זמן מסוים במעון עולים 'באר יעקב', וכעבור זמן עבר לגור ברמת-גן. בשנה שקדמה לגיוסו הצבאי עסק אריר במקצועו גם בארץ.

אריך גויס לצה"ל בראשית ינואר 1950 והוצב לחיל-ההנדסה. כמקצועו הצבאי שירת כמאחזק מכונות משרד, ובמרוצת הזמן התקדם לתפקידי ניהול ואחריות. כשנה ועשרה חדשים לאחר גיוסו הצטרף אריך לצבא הקבע ושירת בו עד יום מותו. הוא השתלם בקורס להכשרה חינוכית לנגדים, ולאחריו - בקורס לניהול כללי. אריך עלה בסולם הדרגות והגיע לדרגת רס"ר.

בשנת 1955 נשא את הדסה לאישה, וברבות הימים נולדו להם שני ילדים - יוחנן ושירי. לצד משפחתו תמך אריך גם באמו, עד יום מותה. אריך היה טכנאי מוכשר ובעל-מקצוע מעולה, ומפקדיו העריכו בו את תכונות היושר, המסירות והאחריות. בכל שנות שירותו הרבות זכה להוקרה ולהערכה כאיש מקצוע הממלא את תפקידו ביעילות ובמסירות, בשקדנות ובצניעות, והתנהגותו היתה דוגמה ומופת לאחרים. בראשית שנת 1975 התכוון אריך לפרוש מהשירות הצבאי ועמד לפני חופשת התארגנות לקראת חייו האזרחיים.

ביום כ"ז בשבט תשל"ה (7.2.1975) נפטר אריך בזמן השירות. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, בן ובת.