קורות חיים
צבי בן דוד הכהן וצילה, נולד ביום ז' באדר תש"ז (12.3.1947) בסטריצה שברומניה בגיל ארבע עלה עם הוריו ארצה, בפברואר 1951. הוריו ניצולי השואה השתקעו במושב ניר-ישראל בדרום ופיתחו משק, בעיקר רפת. צבי למד בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון איזורי בשפיר. הוא היה בעל אופי נוח, חברותי ורכש בקלות חברים וידידים. היה מסור למשפחתו ועזר הרבה במשק הוריו. באוגוסט 1965 התגיס לצה"ל ושירת בחטיבת גולני. הוא עבר אימוני טירונות, ובמאי 1966 סיים קורס מ"כים ועלה לדרגת רב"ט. באפריל 1967 עלה לדרגת סמל. עקב מחלת אביו שוחרר זמנית משירות החובה שלו. הוא חזר למשק הוריו בניר ישראל. מכר את המשק, והמשפחה עברה לגור בירושלים. צבי התחיל לעבוד בסופרסל בקרית-היובל, שם הכיר את הנערה שנשא לאשה. באפריל 1970 חזר לצה"ל להשלים את שירות החובה שלו. הוא עבר שורה של קורסים ועלה לדרגת סמ"ר באוקטובר אותה שנה השתחרר מצה"ל וחזר לעבודתו האזרחית בסופרסל. גם בתקופה זו הוסיף להשתלם בקורסים צבאיים בשירותו במילואים. הוא עבר קורס נהגי נגמ"שים ובמשך הזמן עבר לתפקיד משק מרגמות. בתפקיד זה לחם במלחמת יום הכיפורים. ביום ט"ו בשבט תשמ"ד (19.1.1984) יצא לשירות מילואים בבסיס יחידתו באיזור אילת. הוא נסע במכונית פרטית יחד עם שלושה חילים. בדרך, בכביש דימונה-סדום, התנגשה המכונית בה נסע במשאית שבאה לקראתו. שני חילים שנסעו איתו נהרגו במקום. הוא נפצע פצעים אנושים ונפטר בדרך לבית החולים. החייל הרביעי אושפז והחלים. אחרי מותו כתב עליו מפקד יחידתו לאישתו: "אהבת הבריות והעזרה לזולת היו יסוד ומסד לאורח חייו. בנועם הליכותיו שימש סמל לכל הסובב אותו הוא הותיר את כולנו המומים וכואבים". צבי הובא למנוחות בהר הרצל בירושלים. הוא השאיר אחריו רעיה, בן, בת, הורים ואחות.
בן 37 היה במותו.