קורות חיים
אלדד ("דדי"), בן ג'ניה ומרדכי, נולד בשמחת תורה, ביום כ"ב תשרי תש"ו (27.9.1945) בשפיים.
אלדד - אנוש בהתגלמותו. פגישה עמו הותירה בלב תחושת טוהר.
22 אביבים פרחו החרציות, והזכרונות אשר הפכו לרובד בין שכבות הזמן - הופכים פתאום לעיקרו של העיקר.
ילד קטן ואהוב אלדד, שצמח לעלם ברוך כשרונות ותבונת כפיים. עדין ורגיש, ענו וצנוע. אוהב את הארץ על נופיה המנוגדים. נמשך אל חיק-הטבע, אל החי והצומח בו. יד רכה לנגינה ורגל קלה לריקוד.
עלם שצמח לגבר, האוהב ומעריך את יפי הבריאה. לב מלא על גדותיו לעזור לזולת. הקשבה שכולה הזדהות. תמיד ראשון לכל. סתיו 1963 - הגיוס לצבא סדיר עד לאביב 1966. אלדד מדריך מצטיין ומפקד מחלקה מוכשר ומסור בבה"ד 4.
השחרור בא ואלדד רואה שליחות בטיפוח בני חברות-נוער, אשר הצטרפו לתנועה הקיבוצית וראו בה בית. פעיל בביתו בתרבות ובחגים.
יוני 1967, הקרב על המבתר, בדרך לשעפת. הקרב היה קשה ביותר. קרב פנים אל פנים. אש נתכה מכל עבר. מהאגפים, מלפנים ומבתי שעפת. טנקים נפגעו, מתול"רים שהיו במוצב הירדני. זחל"מים נפגעו מרימונים שנזרקו לתוכם. אלדד נפגע בקרב, אך סרב להתפנות. כדרכו אמר שיש פצועים קשים ממנו, שיפנו אותם. כעבור זמן קצר נדם אלדד. כדור של צלף פגע בו פגיעה ישירה וליבו נדם.
בשעה 12.30 תם הקרב על המבתר והגבעה הצרפתית.
הכח התחבר לירושלים והדרך להר-הצופים נפתחה.
אלדד הובא לקבורות בבית הקברות בביתו - שפיים שכל כך אהב. לזכרו כתבה בת כתתו - רחל שפירא את השיר "מה אברך".