קורות חיים
הנרי, בן אסתר ויוסף, נולד ביום כ"ב באב תשי"ד (21.8.1954) בעיר קרקוב שבפולין. בעיר הולדתו סיים הנרי את לימודיו בבית-ספר יסודי. בן 15 שנים הוא עלה עם הוריו לארץ, בשנת 1969. המשפחה השתקעה בגבעת-המורה שבעפולה. כעולה חדש, למד הנרי עברית באולפן בעפולה, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון האזורי בעפולה. הוא השלים י"ב כיתות במגמה ריאלית ביולוגית.
באוגוסט 1972 התגייס הנרי לצה"ל ושירת בחיל השריון. הוא עבר אימוני טירונות, נשלח לקורס תותחני שריון, והשלימו בינואר 1973. הנרי הועלה לדרגת סמל, והוצב כמדריך בבית-הספר לשריון. מפקדיו ציינו אותו: "חייל ממושמע, בעל כושר ארגון והדרכה למופת, מסור לתפקיד, לויאלי כלפי מפקדיו ופקודיו". הנרי לחם במלחמת "יום הכיפורים", כסמל בחיל השריון. אחרי המלחמת הוא חזר לתפקידו, כמדריך בחיל. בנובמבר 1974 הועלה הנרי לדרגת סמ"ר. לפני שחרורו משירות הסדיר, המליצו עליו מפקדיו שיתקבל לקורס קציני שריון. באוגוסט 1975, עם שחרורו מהשירות הצבאי, נשא הנרי לאישה את חברתו אילנה ונרשם ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים. כשסיים לימודי התואר הראשון בכלכלה, הוא החל לעבוד ככלכלן בהנהלת המכס והמשיך ללמוד בחוג לחשבונאות באוניברסיטה העברית.
במלחמת "שלום הגליל" מילא הנרי את חובתו בשירות מילואים. ביום 11.10.1983 הוא גויס ונשלח לשרת בבניין הממשל הצבאי בצור.
ביום כ"ח בחשון תשמ"ד (4.11.1983), החדירה חוליית מחבלים מכונית תופת לשטח בניין הממשל הצבאי. המכונית התפוצצה, ועשרות חיילי צה"ל נהרגו ונפגעו. ביניהם היה הנרי. הוא נפל בן 29 שנים. לפי בקשת משפחתו, הובא הנרי למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית הקברות בעפולה. הוא השאיר אחריו רעיה בהריון, הורים ואחות. לאחר נפילתו נולדה בתו הקרויה על שמו - נרי שי-לי.
שר הבטחון משה ארנס כתב עליו במכתב התנחומים למשפחתו: "סמל-ראשון הנרי קורץ נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל בהתפוצצות מכונית תופת ליד בניין הממשל בצור. הוא היה איש צוות למופת, תותחן מעולה וחבר נאמן". מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "הנרי שירת ביחידה מיום הקמתה, בשנת 1975, ובמשך תקופת שירותו התבלט כחבר ורע נאמן, והיה אהוב על חבריו. הוא הצטיין באופיו השקט והצנוע. הוא מילא בנאמנות את המשימות שהוטלו עליו".