קורות חיים
נמרוד נולד ב-9.9.1986 בן ראשון לאריה ואסתי כהן, זוג צעיר ממקימיו של קיבוץ מצפה שלם.
נמרוד גדל בקיבוץ הקטן והמרוחק עם אותם חברים מוכרים. שכבת גילו בקיבוץ גדולה יחסית-שסיימו י"ב הם מנו 8 נערים, מספר מכובד לקיבוץ קטן. כשעלה לכיתה א' הצטרף נמרוד לבית הספר "מגילות" בקיבוץ קליה, שם רכש מיד חברים, ואף שהיה שקט, לעולם לא היה לבדו.
כשהיה בן 10, החליטו הוריו של נמרוד לאמץ בן. נמרוד חשש לפני הגעתו של האח, שכן כל חייו היה לבדו וקיבל מהוריו את מירב תשומת הלב. כשהגיע האח, מבולבל ועצוב נמרוד ניסה בכל הכוח לשמח ולהצחיק אותו וגם הביא את חברו להתגאות באחיו החדש. אחר כך גם עזר לבחור את שמו - דורון.
כשגדל דורון לימד אותו נמרוד כדורגל, לקח עליו חסות ושמר עליו מכל משמר. כשעלה נמרוד לכיתה ז' עבר לבית הספר התיכון "עין-גדי" בקיבוץ עין-גדי. גם כנער היו לנמרוד חברים רבים. תמיד היה במרכז העניינים. השיער הייחודי רק לו והגיטרה היו חלק בלתי נפרד מדמותו השקטה.
בתחילת כיתה י"ב יצא יחד עם כיתתו למסע לפולין, שם פקד את מקומות ההריגה ולמד את מרד תנועות הנוער. באותה שנה הגיעו למצפה שלם שני אנשים להיות מדריכיהם של ילדי בית הספר בקיבוץ (י"א-י"ב). המדריכים, גידי וערן, באו מקיבוץ נערן שחודש ע"י בוגרי תנועת "המחנות העולים". הם הציעו לנמרוד וחבריו לשכבת הגיל בקיבוץ לצאת לשנת שירות בתנועה. נמרוד רצה לצאת, אך המקום החדש עם אנשים לא מוכרים יצרו התלבטות קשה. עם זאת, העובדה שבן כיתתו אורי חשב גם הוא לצאת איתו לשנת שירות הקלה על המצב. בפורים של אותה שנה הגיע נמרוד לראשונה (בלי אורי), לסמינר של גרעין סברס של המחנות העולים בקיבוץ מעגן מיכאל.
אין לדעת מה חשב על הקבוצה שפגש שם משום שהיה שקט מאוד. רוב חברי הקבוצה הכירו מסוף י"א (אז נערך סמינר שביעיות בו מתחלקים לראשונה לגרעינים) והוא הגיע לבד ולא הכיר איש מהם. אין לדעת מה חשב על התנועה שכן עד היכרותו עם גילי וערן לא שמע עליה.
סביר להניח שלא נדע את מחשבותיו, אך כנראה שמשהו עניין אותו כי לסמינר הבא הוא הגיע וגם לזה שאחריו. בסופו של דבר, אורי החליט לא לצאת עם נמרוד לשנת שירות- מה שהשאיר אותו בלבטים גדולים "בסופו של דבר ההחלטה שלך" אמרו לו הוריו.
כשהגיעה העת להחליט, בחר נמרוד לצאת לשנת שירות. כשאמו אסתי שאלה אותו מה גרם לו להחליט, סיפר לה על אייל המורה שלו להיסטוריה שבמסע לפולין דבר על הכרעות קשות ואמר שבן אדם מגיע לצומת דרכים חשובה בחייו, עליו להביט עשר שנים קדימה ואם בעוד עשר שנים הוא יצטער על אי-עשיית המעשה- עליו לעשות ולהשאיר את הפחד מאחור. על אייל אמר שלימד בכיתה חיים ולא היסטוריה.
וכן ב-9.8.2004 יצא לסמינר הפתיחה לשנת שירות שהיה בנערן. בשנת שירות גר נמרוד יחד עם חבריו לגרעין בחיפה משם היה יוצא להדריך בקיבוצי "זבולון" בהם "קימנר" (היה קומונר). חניכיו היו ילדים ונערים בגילאי ד'-ט' מהקיבוצים אושה ורמת יוחנן. מלבד ההדרכה הקבועה, הדריך גם בטיולים וסמינרים של השכבה הבוגרת שהתקיימו במהלך אותה שנה. כמו בילדותו ונעוריו גם בגרעין היה נמרוד דמות מרכזית במודע או שבעל כורחו, משך אליו את כל הסובבים אותו. באמצע שנת הפעילות החינוכית, יצא הגרעין לשבוע של מנוחה בסיני ובסופו חזר לפעילות הקבועה. עם סיום שנת השירות, התגייס נמרוד לנח"ל לגדוד 50 יחד עם הגרעין. כך הגיע לבא"ח נח"ל טוב למחלקה 2 בפלוגת האינדיאנים. עם הפלוגה עבר ארבעה חודשי טירונות וחודשיים וחצי אימון מתקדם, שבסופם עלתה הפלוגה לקו ריחן, תקופת הפעילות המבצעית הראשונה. בתקופת ההכשרה נמרוד נהנה בעיקר מההווי ומהחבר'ה למרות שגם במישור הצבאי הוא היה חייל טוב, השקיע, התגבר על הקשיים ועזר לחבריו. אחרי העלייה לקו, כשנהיה יותר זמן לחברות וקשירת קשרים נמרוד היה "חבר של כולם". תמיד במרכז העניינים ולא נתן לשגרה המעייפת להשפיע עליו. תמיד ידע לחייך, להנות ממה שיש ואף פעם לא התלונן.
בתחילת חודש מאי עלה נמרוד עם הגדוד לקו צפון אחרי חודש של אימון בבא"פ אליקים,יחד עם הפלוגה הגיע למוצב יפתח. עם העלייה לקו נשלח נמרוד לקורס נהגי נקפדונים לאחר שבטירונות עבר כבר הסמכה של נהג נגמ"ש. מרגע שסיים את הקורס חתם "קבע" כנהג כוננות בצק"מים (צוות קרבי משוריין) ביפתח. אחרי שבועות ספורים הגיעה הפלוגה לבירנית שם "השתקעה". בגזרה החדשה משימותיו של נמרוד נעו בין סיורים - שהזכירו יותר טיול בנופיו הקסומים של הצפון מאשר שירות בצבא לבין צק"מים בנורית. מדי פעם "התרענן" באיזה מערב נחמד.
נפילתו של נמרוד
בבוקר יום רביעי ה-12.07.2006, נחטפו שני חיילי מילואים, אלדד רגב ואהוד גולדווסר, ששירתו בגזרה הסמוכה. בניסיון לשבש את החטיפה נכנסו נקפדון בו נהג נמרוד בפיקודו של ראם שגב המ"פ ומאחוריהם טנק שהיה תחת פיקוד הפלוגה. הנקפדון בו נהג נמרוד נתקע בעת חציית גדר הגבול ולכן נאלצו נמרוד, המ"פ ושאר הלוחמים בנקפדון להמשיך ברגל כאשר הטנק מוביל את הכח. הטנק שנסע לעבר מאחז החיזבאללה "כיפת הדגל" עלה על מטען גחון שהביא למותם של 4 הלוחמים בטנק. הכח הרגלי השתלט על מאחז החיזבאללה ונשאר בשטח במטרה למנוע חטיפת חלקי גופות. לאחר מספר שעות של ירי פצצות מרגמה שנורו מעבר החיזבאללה לעבר המאחז מצא נמרוד את מותו. בעקבות אותו היום פרצה מלחמת לבנון השנייה.
נמרוד החלל הראשון של קיבוץ מצפה שלם, הותיר אחריו זוג הורים- אריה ואסתי ואח בן 8 - דורון.
יהיה זכרו ברוך.