קורות חיים
שמואל בן משה ואסתריה. נולד בשנת 1929 בעיר איזמיר שבתורכיה. למד בבית- הספר "אליאנס" של הרב דויד אשכנזי רבנן. עוד בימי נעוריו ולימודיו אירגן קבוצת ילדים יהודים והלהיבם לעלות לארץ.
תקות נעוריו לעליה התגשמה בשנתו השש-עשרה. ב-1945, בעזבו את הוריו ושלושת אחיו. הוא שאף להיות רב בישראל, אך בבואו לארץ, הצטרף לכפר- הנוער הדתי. שם למד 11 חודש והתגייס לפלמ"ח. היה אחד החיילים המסורים והממושמעים ביותר ומוכן לכל תפקיד קשה ונועז. בשנת 1946 נעצר לאחר העליה לביריה, בה השתתף השתתפות פעילה, ונידון לשנתים מאסר. בשנת 1947 קיבל חנינה ואחרי חופשה של 20 יום וחזר ל"שורה".
אנוכיות היתה עולם ששמואל לא הכירו. באחת היציאות לפעולה התנדב לשאת מרגמה 2 אינץ וארגז פעולה במשך 5-6 שעות רצופות עד למשלטי שער-הגיא. את המרגמה "הלביש" על גבו ואת ארגז הפעולה שם על ראשו, וסחב. על אף דרישת המפקדים שלו , כעבור זמן מה, להעביר את המשא למישהו אחר - סרב. בטענו את טענתו השגרתית: "מישהו צריך לשאת בזה - אהיה אני אותו אחד".
עד פרוץ הקרבות היה ברמת-רחל. השתתף בקרבות הקסטל ושער-הגיא. בשובו מליווי שיירה לכפר-עציון נפצע קשה. התאושש במקצת, עזב את בית-החולים והצטרף שוב אל יחידתו, אף-על-פי שנשימתו כבדה עליו מאד.
חזר ליחידה, בניגוד להוראת הרופאים, כאשר שמע על הצורך באנשים נוספים על המשלט, עלה הוא על דעת עצמו וטען כי: "כל מי שמרגיש שיכול להילחם חייב לעשות זאת".
נפל בשעת ליווי שיירה בדרך ירושלים. ביום 9.6.1948 ערב ההפוגה הראשונה. המ"מ ביקש מתנדב בתפקיד רץ, כי לא היה מכשיר קשר. בקרב נועז בו גילה אומץ לב, דריכות ונכונות נפל ערב ההפוגה הראשונה.
הועבר למנוחת-עולמים להר-הרצל בירושלים ב-17.11.1949