משה מיכאל דהאן ז"ל

קורות חיים

משה מיכאל, בן רחל-אלין ומכלוף-ז'ילברט, נולד בפריז בירת צרפת בד' בניסן, יום ברכת החמה, תשמ"א (08.04.1981). אחיהם של אביבה ורפאל. הוא גדל והתחנך בפריז, למד בישיבה התיכונית "שערי תורה". בגיל 15 עלה לבדו לישראל, לישיבה התיכונית בכפר מימון, אחרי שבמשך כל ילדותו חונך בחשיבותה של מצוות יישוב הארץ.

משה נאלץ לשוב לפריז שנה אחרי עלייתו כדי לסיים את לימודיו. כעבור שלוש שנים נוספות, בחודש אוגוסט 1998, עלה ארצה עם משפחתו. היה זה חלום משפחתי שהוגשם לאחר עשרות שנים.

מגיל צעיר משה ביקש לשלב בהרמוניה את "תורת ישראל – עם ישראל – ארץ ישראל", ועתה יכל להגשים את מאווייו. זמן קצר אחרי עלייתו הוא קיבל תעודת בגרות צרפתית בחוות הנוער הציוני בירושלים.

אחרי הלימודים משה שירת בצה"ל במשך 14 חודשים, בתוכנית מיוחדת לעולים, ולאחר שהשתחרר התקבל לבית הספר הגבוה לטכנולוגיה "מכון לב" בירושלים. בלימודיו שילב בהצטיינות הנדסת מחשבים ולימודי תורה ודרך ארץ. הוא היה בשנתו השנייה – מוריו העידו עליו כי היה תלמיד מצטיין, שמידתו העיקרית הייתה טוב לבו.

משה רכש חברים אינספור ונודע בכל מקום כאדם נפלא, מלא שמחת החיים. בתקופה זו הכיר את ארוסתו, פלורה, והשניים ביקשו להתחתן בשנת 2002.

במוצאי שבת י"ז בכסלו תשס"ב (01.12.2001) טייל משה במדרחוב העירוני בירושלים, רחוב בן יהודה. סמוך לשעה 23:30 התפוצץ במקום מטען חבלה אשר נשא על עצמו מחבל-מתאבד פלסטינאי. היה זה פיצוץ ראשון בסדרה מאורגנת של שלושה מטענים בערב אחד – שניים בצורת חגורות נפץ שנשאו המחבלים ואחד בצורת מכונית ממולכדת. בסוף ליל דמים זה נמצאו כמאתיים נפגעים. 11 בני אדם נרצחו, כולם בגילאים 11 - 24, ובהם גם משה.

בן 20 היה במותו, הותיר הורים, אח ואחות. משה הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים.

אוהביו של משה כתבו שיר לזכרו: "בשעת חצות, שם בחוצות, קריה נאמנה / קם גוי ערל, בן ישמעאל, אחוז רוע ושטנה / וכזאב טורף, שיניו שינס, להפיק הרעיון / ובלב אכזר, עצמו ביזר, בלב כיכר ציון. / ובליבנו, לב כולנו, זרע הרס וחורבן / ומאז דוה לבנו, ולא נתפס, ולא מובן / כי איך נלקח הוא, ואיננו, האחד מן השה / המיוחד, שבחברינו, אהוב לבנו, משה!"