קורות חיים
משה (מש), בן ענת ויעקב, נולד בירושלים, בבית החולים "הדסה" בהר הצופים, בו' בתמוז תשמ"ב (26.06.1982), בן בכור, נכד בכור ונין בכור. אחיהם של טל ואדם. הוא גדל והתחנך בירושלים, למד בבית הספר "גילה ג'" ובתיכון "מקיף גילה" והמשיך במכללת "אורט גבעת רם ירושלים", במגמת הנדסאי אלקטרוניקה ומחשבים, במסגרת עתודה צבאית.
מש היה ילד דומיננטי, בעל נוכחות בכל אשר פנה. הוא נודע בשל קסמו האישי, חיוכו הנדיב והאינטליגנציה הגבוהה שלו. מש אהב את החיים והחיים סביבו אהבו אותו – תמיד היה אהוד ומקובל בחברת בני גילו, מלא חיים ושמחה, דואג ועוזר לכולם. עם זאת היה ביישן וצנוע, שמר מסורת, בעל דרך ארץ וכבוד לזולת.
מש היה נער חזק ובריא. בהיותו בן שבע שחה בנבחרת השחייה של הפועל ירושלים. עד ימי התיכון, בהם העמיק את ידיעותיו בתחום המחשבים והאלקטרוניקה, היה תלמיד בכיתות הספורט, השתתף בתחרויות וייצג את בית ספרו. הוא אהד את קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים. בבית אהב מאוד לבשל, והיה מומחה לספגטי.
מש תמיד בחר להיות טיפוס עצמאי, שמגיל צעיר ביקש להרוויח את לחמו בכוחות עצמו. כך מצא עבודה במלצרות, במכירות ובעבודות מזדמנות אחרות.
את לימודיו בעתודה הצבאית החל אחרי לבטים, שכן בשל כישוריו הרבים התקשה לבחור בין השייטת לחיל המודיעין. מש ראה את עצמו כפטריוט בכל רמ"ח אבריו, אהב את תקופת שירותו בטירונות לפני לימודי העתודה וציפה לגיוסו בתום לימודיו, באפריל 2002.
במוצאי שבת י"ז בכסלו תשס"ב (01.12.2001) הסתובב מש עם חבריו במדרחוב במרכז ירושלים וביקש לקנות פיצה. בהמתינו בפיצרייה, בשעה 23:30, התפוצץ מטען חבלה אשר נשא על עצמו מחבל-מתאבד פלסטינאי בסמוך אליו. מש נרצח במקום.
היה זה פיצוץ ראשון בסדרה מאורגנת של שלושה מטענים בערב אחד – שניים בצורת חגורות נפץ שנשאו המחבלים ואחד בצורת מכונית ממולכדת. בליל דמים זה נפגעו כמאתיים אנשים. 11 בני אדם נרצחו, רובם בני נוער.
מש היה בן 19 במותו, הותיר הורים ושני אחים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים.