קורות חיים
יחיאל (אמיל), בן יקוט ויצחק, נולד בעיר פס במרוקו בג' בכסלו תשי"ב (02.12.1951). בן למשפחה גדולה, ולו שישה אחים ושלוש אחיות. בשנת 1959 עלתה המשפחה לישראל, לירושלים. יחיאל למד בבית ספר יסודי של חב"ד, והמשיך לתיכון מקצועי בקריית יובל. סיים את לימודיו כחשמלאי מוסמך.
לאחר שירותו הצבאי יחיאל עבד בעבודות שונות. בין היתר היה במשך שנים עובד עיריית ירושלים, בתפקיד מפקח חשמל במוסדות חינוך. מאמצע שנות השמונים הוא החל לעבוד כקבלן בניין ושיפוצים עצמאי, וראה ברכה בעמלו. עבד עם לקוחות פרטיים ועם הרבה מוסדות ציבור, כגון קק"ל ומשרד התיירות.
יחיאל היה אדם מוכשר ויצירתי, פרפקציוניסט שדרש מעצמו ומאחרים את המקסימום. בעל ידי זהב, שבכל דבר שעסק בו עשה נפלאות. אהב לצייר, עשה עבודות נגרות מדויקות ומדהימות, וזכה לשבחים על כל עבודה שעשה. לקוחותיו נהנו מטיב עבודתו, קטנה כגדולה, גם זמן רב לאחר סיומה.
יחיאל נישא ללבנה (חנה). בני הזוג גרו בשכונת ארנונה בירושלים, שם נולדו בנותיהם מורן, אתי ועדי. בינואר 1993 הוא התאלמן, ומאז גידל את בנותיו לבדו.
יחיאל עבד קשה כדי לפרנס את משפחתו בכבוד, וגידל את בנותיו להיות דייקניות, אמינות, בעלות ביטחון עצמי ומוסר עבודה גבוה. בשנת 2001 נולד לו ולזוגתו אושרה הבן רון.
בשעות הפנאי יחיאל אהב לבלות, ותמיד הקפיד להיראות יפה ומטופח. גם לסביבת חייו דאג, ושקד על שמירת סביבה מטופחת, מאורגנת ונקייה.
ביום שלישי בערב, י"ג באלול תשס"ג (09.09.2003), פוצץ מחבל-מתאבד את חומר הנפץ שנשא על גופו בכניסה ל"קפה הלל" במושבה הגרמנית בירושלים, ברחוב עמק רפאים. עשרות נפגעו, ושבעה מיושבי המקום נרצחו, בהם יחיאל. באותו ערב, לאחר יום עבודה ארוך, הוא יצא עם חברים לבלות ערב שקט בבית הקפה. בפיצוץ יחיאל נפגע מרסיס בעורק הראשי, ומת במקום.
בן 51 במותו. יחיאל הותיר ארבעה ילדים, אם, אחים ואחיות. הובא למנוחות בבית העלמין בהר תמיר, גבעת שאול בירושלים.