קורות חיים
בן אבא. נולד בכ"א בטבת תרס"ז (07.01.1907) בסמרקנד, טורקסטן (כיום באוזבקיסטן). בן למשפחה מיוחסת מצד האב ומצד האם: אימו מתייחסת למשפחת ממן ממרוקו, שאחד מבניה היה שם שר האוצר. אביו מתייחס לר' משה כלנתר, ממנהיגי יהדות בוכארה.
בשנת 1921, לאחר המהפכה הבולשביקית, כשהצבא האדום הגיע לאזור שנכלל בברית המועצות, הוגלה האב, שהיה קבלן גדול ועשיר, לסיביר. רכושו הוחרם, והמשפחה עקרה ללנינגרד. שם סיים רחמים את לימודיו בתיכון ושם גם למד במשך שלוש שנים במכון הדיפלומטי. לימודיו הופסקו, מכיוון שהיה בן למשפחה "בורגנית". הוא התקבל ללימודי כלכלה מדינית באוניברסיטה, אולם גורש גם משם כעבור שנה, ועבד כפועל טקסטיל.
הוא היה פעיל בתנועה הציונית-ריאליסטית. בשנת 1934 יצא רחמים בדרכו לארץ ישראל לבדו, ברגל, דרך מדבריות פרס. נדודיו נמשכו כחצי שנה, עד שהגיע ארצה דרך ביירות. בארץ הצטרף להסתדרות, שקד על לימודי העברית ופרסם את קורותיו בעיתון דבר.
בארץ עבד כעוזר-מודד. בתחילת 1936 עבר לירושלים והחל ללמוד היסטוריה באוניברסיטה העברית, במכון למדעי היהדות. רחמים היה פעיל בקרב העדה הבוכארית ונחשב "כוכב עולה" בזכות השכלתו הרחבה במקצועות הטכניים ובמדעי-הרוח.
בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו- תרצ"ט, ביום י"א בסיוון תרצ"ו (1.6.1936), הותקף האוטובוס שנסע בו מתל-אביב לירושלים סמוך לארזה ביריות פורעים ערבים. רחמים נפצע קשה מן היריות ונפטר לאחר זמן קצר.
הוא נטמן בהר הזיתים, הרחק ממשפחתו.
רשימה לזכרו הופיעה בעיתון דבר, וזכרו הונצח גם בספרים בדם ובאש - מאורעות תרצ"ו--תרצ"ז ומאורעות תרצ"ה.