קורות חיים
בן לונה וחיים. נולד בשנת תר"ן (1890) בטריה, ליד איזמיר שבטורקיה.
משה רכש לו השכלה תורנית נרחבת, והיה מן המעולים והחריפים שבגאוני הרב הגאון ישמעאל הכהן (שנרצח בפרעות אב תרפ"ט בצפת). הוא היה מקובל מאוד בקרב בני קהילתו באיזמיר.
משה נישא לקאדין ולבני הזוג נולד בשנת 1917 בן, חיים ראובן. עם השנים משה זכה להערכה רבה מצד כל שדרות הציבור היהודי באיזמיר, ובשנת 1924 נתמנה להיות הגבאי הראשי והאחראי לקופות הצדקה של רבי מאיר בעל הנס. הוא היה אדם ישר וצנוע, קיבל כל פונה בסבר פנים יפות ולא החמיץ כל מצווה שבאה לידיו. עשרות פתגמי חז"ל היו שגורים על-פיו, ובהם תיבל את שיחותיו.
עשר שנים כיהן משה במשרת הגבאי, ובשנת 1934 עלה עם בנו חיים לארץ ישראל. הם השתקעו בשכונת רוחמה בירושלים, ואת פרנסתו מצא מעסקי חלפנות כספים. הוא שכר חנות ברחוב דוד שברובע היהודי בעיר העתיקה, ויחד עם בנו חיים שירתו קהל לקוחות נרחב, ערבי ברובו.
בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט קיבלו אזהרות מרובות להחליף מקום, שכן חנותם נותרה החנות היהודית היחידה ברחוב - אך לא שעו להן. משה טען שלא יאונה לו כל רע. ביום ו' בתמוז תרצ"ח (5.7.1938) בשעות הצהריים נכנס לחנותם ערבי, שהתחזה למחליף כספים; אלא שבמקום להוציא מכיסו כסף, שלף אקדח וירה במשה ובבנו. משה נהרג במקום, ובנו חיים מת בדרך לבית החולים.
משה היה בן 48 במותו. האב ובנו הובאו לקבורה בהר הזיתים בירושלים.
פרטי האירוע נתפרסמו בעיתונות התקופה, ובעיתון דבר נכתבו דברי הספד מאת הרב עובדיה שאקי.