ראובן אקשטיין ז"ל

קורות חיים

ראובן, בן מרים ומרדכי, נולד בעיירה הרובישוב בפולין בשנת תרס"ז (1907). אביו היה בעל מאפיה.

מרים, אמו של ראובן, נפטרה בעודו ילד, ואביו נישא בשנית.

ראובן סיים בית ספר עממי בפולין. בהיותו נער הצטרף לשורות תנועת פועלי ציון, ועסק בתעמולה למען הרעיון הציוני וכן בגיוס כספים לקרן הקיימת.

כשהיה ראובן כבן 32 הוא עלה לארץ ישראל, בעליית הצלה במאי או ביוני 1939 במסגרת תנועת הנוער.

ראובן התגורר בתל אביב ועבד לפרנסתו כאופה במאפיות שונות, ביניהן מאפיית "בלום" ומאפיית "אחדות", כיוון שהכיר את המלאכה מבית אביו. הוא היה חבר מפא"י, והתנדב בארגון ה"הגנה".

בשנת 1941 נישא ראובן לשושנה לבית שדה. בני הזוג הביאו לעולם תאומות, מרים וענוה, ובן, מרדכי.

לאחר מלחמת העולם השנייה חיפש ראובן את שרידי משפחתו, ובאמצעות הג'וינט מצא את בן דודו יעקב, שעלה לישראל בתום המלחמה. יעקב סיפר לו על גורלם המר של בני משפחתו ועיירתו. הדבר השפיע על ראובן קשות והוא סבל מהתמוטטות רגשית, בעקבותיה אושפז בבית החולים "טלביה" בירושלים.

ביום חמישי כ"ג באדר תשי"ב (20.03.1952), בעת שיצא ראובן לטיול באזור בית החולים (באותה תקופה עבר בסמוך הגבול עם ירדן), הוא נורה למוות על ידי צלף ירדני.

ראובן היה בן 45 במותו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות, ירושלים. הותיר משפחה.