נעמי בת אשר מזרחי ז"ל

קורות חיים

נעמי, בת אשר ובלהה, נולדה בשנת תרנ"ו (1896) בעיר סולמניה שבמחוז הכורדי בעיראק. בילדותה התייתמה מהוריה שנהרגו בפעולות איבה נגד יהודים בעיראק ועברה לגור בבית הדודים.

בשנת 1916 נישאה נעמי לאליהו מזרחי (בן דודה שבבית הוריו גדלה). לזוג נולד בן בכור שנפטר בינקותו בשל הרעב הגדול ששרר בעיראק. בשנת 1927 הם עלו ברגל לארץ ישראל עם שלושת ילדיהם הגדולים (לאה, מרים ואשר, שהיה תינוק בן שנה). בדרך נשדדו. הם הגיעו לארץ חסרי כול והתיישבו בעיר העתיקה בירושלים.

כעבור כמה שנים עקרה המשפחה לשכונת בית ישראל הישנה וכעבור כשנה עברו לרחוב שמואל הנביא, שם גידלו את שבעת ילדיהם: לאה, מרים, אשר, יהושע, מרדכי, בלהה וטובה.

בסוף שנת 1947 החלה מלחמת העצמאות. תושבי שכונת שמואל הנביא הירושלמית ידעו סבל רב בימי המלחמה כיוון שבתיהם נשקפו לצלפי השכונה הערבית שיח' גראח'. ביום 20 בפברואר 1948 נורה אליהו מזרחי למוות ליד ביתו על-ידי צלף ערבי, ונעמי נותרה אלמנה. כעבור חודש, במרץ 1948, עברו נעמי והילדים להתגורר ברחוב זוננפלד 33 בשכונת בית ישראל בירושלים.

בעת ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות בירושלים, שנמשכה 90 יום החל מיום 19 ביולי 1948 ועד 15 באוקטובר 1948, הרבו החיילים הירדנים להפר אותה. לרוב צלפו הירדנים לעבר עמדות ישראליות, לרבות על אזרחים בשכונות מגורים ובעיקר בהר ציון. לעתים גברו חילופי האש והיו להפגזות קשות שמנשכו ביום ובלילה. במהלך ההפוגה השנייה בירושלים נהרגו בחלק הישראלי של העיר כ-100 יהודים, כ-70 חיילים והיתר אזרחים.

נעמי נהרגה באחת התקריות האלו, ביום רביעי כ' באב תש"ח (25.08.1948). היא נפגעה מפגיעת כדור תועה שהגיע ככל הנראה מאזור שער מנדלבאום, בעודה יושבת במרפסת ביתה. היא הועברה לבית חולים ונפטרה כעבור זמן מה בשל איבוד דם רב.

נעמי הייתה בת 52 במותה. היא הובאה לקבורה בבית העלמין הארעי בשיח' באדר (כיום גן סאקר). לאחר כמה שנים היא הועברה למנוחת עולמים בבית העלמין גבעת שאול בירושלים.

נעמי הותירה ארבע בנות ושלושה בנים. בעלה אליהו נהרג, כאמור, באופן דומה מירי צלף סמוך לביתם, חצי שנה לפניה.