יוסף לוי ז"ל

קורות חיים

ר' יוסף הלוי, בן לאביו ר' שלמה בר פתחיה הלוי ולאימו מרת מלכה ממשפחת קאמר, נולד בירושלים בי' בטבת תרס"ה (18.12.1904). דור ששי בארץ ישראל, נצר לנשיא העדה הפרסית-שירזית שבפרס. אימו מלכה היתה בתו של ר' יעקב קאמר, ראש אגודת הכורמים העבריים בחברון.

בגיל צעיר נתייתם מאמו, ואביו התחתן שנית כדי שיוכל לטפל בששת ילדיו הקטנים. הוא נשא את אסתר, בתו של ר' אגא שאולי שהיה מחשובי רבני העדה הפרסית. יוסף הצעיר למד בבית הספר "דורש ציון" שברחוב ישעיהו פרס בירושלים, ובגיל צעיר נאלץ לצאת לעבודה כדי לעזור לפרנסת המשפחה.

ר' יוסף נשא לאישה את קציעה, בת דודו ר' בן ציון הלוי. ר' בן ציון הלוי היה מנהיג רוחני דתי, שנשלח כשד"ר (שלוח ד'רבנן) לקהילה היהודית בבוכרה ונפטר שם. ליוסף וקציעה נולדו שבעה ילדים: מנחם, רות, אפרים, חבצלת, אבינועם, אסתר ורינה.

כל חייו של ר' יוסף הלוי הוקדשו לעזרת הפרט ולשירות הכלל. הוא שירת עשרות שנים בקודש בבית הכנסת "אוהל רחל" לעדת הפרסים, בשיעורי תורה, בתפילות ובסליחות, ובאמירת הבקשות בכל ליל שבת. לא אחת נעצר על-ידי הצבא הבריטי, כיוון שהפר את העוצר ויצא באשמורת הבוקר להעיר מתפללים לעבודת הבורא.

מעולם לא סר החיוך מפניו. גם במצבים הקשים ביותר שמח לפגוש באנשים, לשמוע את כאבם ולעזור להשכין שלום בין איש לאשתו, בין הורים לילדים ובין שכנים. היה אהוד, אהוב ויקר לכל מי שהכירו. העביר שיעורי תורה לנערים, הקים חברת אומרי תהילים "יגל יעקב", והיה כולו קודש לפרט ולכלל.

כשהחלה מלחמת העצמאות וכל תושבי השכונות הקרובות לאזורי הקרבות בירושלים נאלצו לנטוש את בתיהם, סירב יוסף לעזוב את ביתו. שכונת בית ישראל הפכה לשכונת רפאים, רק ר' יוסף ומשפחתו נותרו בודדים ברחוב שמואל הנביא, ואפילו עמדות ה"הגנה" היו מאחוריו.

ביום 08.07.1948 תמה ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות והחלו בארץ קרבות רחבי היקף שמכונים קרבות "עשרת הימים". הם התאפיינו לרוב ביוזמות התקפיות והצלחות ישראליות. הצבא הישראלי בירושלים הצטייד בעת ההפוגה בנשק רב שהגיע ב"דרך בורמה", וכלל גם נשק כבד כתותחים ומרגמות ותחמושת רבה, שכה חסרה ללוחמים היהודים בקרבות חודש הפלישה עד להפוגה. עקב כך נשאו הפעם חלק מהקרבות בעיר אופי של דו קרב ארטילרי, שהביא לנפגעים רבים בשני הצדדים. בקרבות אלו נהרגו בירושלים כ- 130 יהודים.

ביום ששי 16.07.1948 נהרגו ברחבי העיר 10 יהודים ונפצעו רבים. ר' יוסף הלוי חזר באותו יום לביתו בתום ישיבת "שבעה" על אחיו אליהו, שנהרג בקרב בשכונת פאג"י בירושלים. בהתקפה רצחנית של הלגיון הירדני על הבית, שנמשכה עד החשכה, נהרגו ונפצעו חיילים ואזרחים. יוסף נפצע קשה, פונה לבית החולים "ביקור חולים" אך נפטר באותו לילה, שבת י' בתמוז תש"ח (17.07.1948).

בתו רות שיצאה לטפל בו נפצעה אף היא מירי. בנו הבכור, חייל בפלמ"ח, הגיע לחופשה בבית באותו יום אחרי שנעקץ על-ידי עקרב והשתתף בפינוי הנפגעים, ובהם אביו.

ר' יוסף הלוי היה בן 43 במותו. הובא לקבורה בבית העלמין הארעי בשיח באדר, ולאחר כמה שנים הועבר למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.

"נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ" - תהילים כ"ה.

הותיר אישה ושבעה ילדים, אחים ואחיות.