גרשון רוקח ז"ל

קורות חיים

גרשון, בן מרדכי ראובן, נולד בירושלים בט"ז בניסן, חול המועד פסח תרס"א (05.04.1901).

הוא גר עם רעייתו דבורה וארבעת ילדיהם בשכונת מאה שערים בירושלים. גרשון עבד בחברה קדישא "קהילת ירושלים", והביא לקבר ישראל רבים מחללי מלחמת העצמאות.

ביום 08.07.1948 תמה ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות והחלו בארץ קרבות רחבי היקף שנמשכו כעשרה ימים, ולכן הם מכונים קרבות "עשרת הימים". הקרבות בירושלים התאפיינו לרוב ביוזמות התקפיות והצלחות ישראליות, בזכות הנשק והתחמושת שהגיעו ללוחמים במהלך ההפוגה ב"דרך בורמה". בקרבות נהרגו בירושלים כ- 130 יהודים, בהם כארבעים אזרחים.

ביום שישי ב' בתמוז תש"ח (09.07.1948) נהרגו ברחבי העיר שישה יהודים, בהם גרשון. הוא נסע עם עובדים אחרים בחברה קדישא "קהילת ירושלים" לקבור הרוג בבית העלמין בסנהדריה, ששכן למרגלות המוצבים הירדנים בבית הספר לשוטרים (כיום - "גבעת התחמושת"), וכאשר עברו באיזור גאולה פתחו הירדנים באש כבדה ממנה נפצע גרשון קשה. הוא הועבר לבית חולים, אך מת כעבור זמן קצר על שולחן הניתוחים.

בן 47 היה במותו, הניח אישה, בן ושלוש בנות. הובא לקבורה זמנית בבית העלמין בשיח באדר ולאחר כמה שנים הועבר למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.