חיה שרה אירן זיידליב רוזנברג ז"ל

קורות חיים

אירן (חיה שרה) היתה בתם של רבקה (לבית מרמורשטיין) והרב יחזקאל רוזנברג. היא נולדה בעיר המחוז קולושוואר שבחבל טרנסילבניה, אז בשליטת הונגריה, בכ"ג באב תר"ס (18.08.1900), גדלה באזור כפרי ובלטה ברגישותה, באהבתה לטבע ונוף ובחוש אסטטי מפותח. אביה היה ציוני נלהב, הכין את משפחתו לעליה לארץ. לצד לימודים בגימנסיה (הונגרית, גרמנית ומקצועות כלליים) למדה עברית, ובשנת 1925 עלתה לארץ עם משפחתה.

אביה כיהן כרב בעיר חיפה והמשפחה התגוררה בשכונת הרצליה שבעיר. אחיה ואחיותיה נישאו, התגוררו בחיפה ועסקו במסחר. בסוף שנות העשרים הכירה אירן את יהודה זיידליב, בן למשפחה חסידית מצפת. השניים נישאו ועברו לגור בשכונת שערי פינה בירושלים.

אירן השתלבה בסביבה החדשה ונודעה בכישוריה הבולטים באומנות ומלאכת יד, ובמיוחד בריקמה. אהבה לקרוא (בעיקר בהונגרית) ופעלה בהתנדבות לסייע לנזקקים. במשך זמן מה עבדה במלון ציון בעיר. בין השנים 1934 ל- 1940 נולדו ארבעת הילדים: שלמה, חנה, רחל ויעקב. אירן הרבתה לבקר את קרובי משפחתה בחיפה ולטייל בכרמל עם הילדים.

בכל השנים שעברו מאז עלייתה ארצה שמרה על קשר מכתבים עם חבריה וקרוביה בהונגריה, מהם נודע לה גודל האסון שפקד את יהדות אירופה. כל קרוביה ובני משפחתה שנותרו בהונגריה ניספו בשואה. גם עם קום המדינה ומלחמת העצמאות, כשירושלים היתה מופגזת ותחת מצור וקיצוב במזון ומים וכשבעלה יהודה נעדר הרבה מהבית כי התנדב לשירות ב"משמר העם", המשיכה אירן לשמור על בית חם ואופטימי והתחלקה עם שכניה במעט שהיה.

בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, החל הקרב המכריע על גורלה של ירושלים שנמשך בשלב הראשון 24 יממות ברציפות, עד להכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות אלו נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.

ביום העשרים וארבעה למערכה, ד' בסיון תש"ח (11.06.1948), הודיעו על הפוגה בקרבות בשעה 10:25 לפני הצהריים. תושבים רבים ניצלו את ההפוגה להצטייד במזון לקראת השבת וחג השבועות הקרב. הירדנים ניצלו את הדקות המועטות שנותרו עד להפוגה ופתחו בהפגזה כבדה. מן הרכסים הגבוהים בצפון ירושלים ירו לעבר השכונות בית ישראל, מאה שערים, שכונת הבוכרים ושכונת גאולה. מהירי נהרגו 13 יהודים, מהם 4 אזרחים, וכן נפצעו רבים. בין הפצועות היתה גם אירן שנפגעה מרסיס פגז סמוך לביתה. היא הובהלה לבית החולים האנגלי ושם נותחה, במשך 18 יום נאבקה על חייה אך נפטרה מפצעיה בכ"ב בסיון תש"ח (29.06.1948).

אירן היתה בת 48 במותה, הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין סנהדריה בירושלים. הותירה בעל, ארבעה ילדים, אחים ואחיות.