דבורה פרומקין ז"ל

קורות חיים

דבורה, בת שלמה זלמן, נולדה בירושלים בשנת תרנ"ד (1894).

משבגרה נישאה לצבי מיכאל, הם גרו בשכונת כנסת הישנה וגידלו שלוש בנות. עבדה כתופרת.

בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, פלשו לתחום העיר ירושלים כוחות של הצבא הירדני, אליהם הצטרפו חיילים מצרים וכוחות ערבים מקומיים והכח הערבי הגדול שנערך מול הצבא הישראלי החל בקרב המכריע על גורלה של ירושלים. השלב הראשון בקרב נמשך 24 יממות ברציפות עד להפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות עד להפוגה נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.

ביום העשרים ואחד למערכה, א' בסיון תש"ח (08.06.1948), נהרגו ברחבי העיר 16 יהודים. בני הזוג פרומקין נפגעו מפגז בביתם, צבי מיכאל נהרג במקום ורעייתו דבורה נפצעה קשה. היא הוחשה לבית חולים, שם קטעו את רגלה בנסיון להצילה אך דבורה מתה אחרי שלושה שבועות, ביום כ"א בסיון תש"ח (28.06.1948).

בת 54 היתה במותה, הותירה שלוש בנות. בעלה נהרג מאותו פגז שלושה שבועות לפניה. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בסנהדריה, ירושלים.