חנה חונצ'ה מזרחי ז"ל

קורות חיים

חנה, בת שרה ואברהם, נולדה בירושלים בתרצ"ו (1936) וגרה עם ההורים, האחות רחל והאחים ציון ויעקב בשכונת שערי פינה. היתה זו שכונה דתית והתושבים היו חמים ומלאי רצון לעזור לשכניהם בכל עת, למרות תנאי החיים הקשים שהתבטאו בצפיפות ובצורך, לדוגמה, לשאוב מים מבורות שכן בבתים לא זרמו מים. ילדי השכונה נהנו מסימטאות רבות ושלוות למשחקי היום-יום.

חנה למדה בבית הספר היסודי "שפיצר" בשכונת הבוכרים, היתה מאוד פעילה חברתית ובשעות הפנאי עסקה בספורט ולמדה ריקמה. כשהיתה בבית עזרה עם כל המשפחה בהכנת מזון לחנות הפלאפל של אביה.

מסוף שנת 1947 החל מצב בטחוני קשה ומתוח מאוד בארץ ישראל כולה ובירושלים בפרט. נשמעו אזעקות באופן תדיר, משעות הערב היה עוצר מלא בעיר והאפלה מלאה החשיכה את כל העיר. מזון חולק לפי הקצבה לנפש ובכל הבתים נצמדו לרדיו (אם היה) והמתינו להתפתחויות.

בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, החל הקרב המכריע על גורלה של ירושלים שנמשך בשלב הראשון 24 יממות ברציפות, עד להכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בנוסף לרעמי הפגזים ולכדורים השורקים הסתובבו ברחובות הבריטים בטנקים רועמים והגבירו את תחושות המתח והחרדה. בקרבות אלו נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.

ביום העשרים וארבעה למערכה, יום ששי ד' בסיון תש"ח (11.06.1948), הודיעו על הפוגה בקרבות בשעה 10:25 לפני הצהריים אך הקרבות נמשכו בעיר עד הצהריים. בשעה תשע בבוקר אותו יום יצאה הנערה חנה מביתה לחצר כדי להביא מים. לנגד עיני אחיה וכמה שכנים היא נפגעה מפגז ונהרגה במקום.

חנה היתה בת 12 במותה. הותירה הורים, שני אחים ואחות.

המשפחה ישבה "שבעה" על האחות היקרה חנה, שעד היום חסרונה מורגש בכאב.

חנה (חונצ'ה) הובאה לקבורה בבית העלמין הארעי בשיח באדר ולאחר כמה שנים הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.

אימה שרה מתה מצער זמן קצר אחרי מות בתה חנה וגם היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות, ירושלים.