משה שניצר ז"ל

קורות חיים

משה, בן שלום שמחה ופרידל, נולד בצפת בתרס"ד (1904), דור שישי בארץ. כנער עבר עם משפחתו לירושלים, לשכונת בית ישראל. הוא למד בישיבת תורת חיים בעיר העתיקה.

משבגר נישא לחנה לבית יעקבזון ונולדו ילדיהם יעקב מאיר, לאה ויצחק. משה עבד כעוזר נהג במאפית "ברמן" והיה פעיל באגודת פועלי האפייה בהסתדרות.

בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, החל הקרב המכריע על גורלה של ירושלים, שנמשך בשלב הראשון 24 יממות ברציפות והופסק בהכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות אלו נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.

ביום העשרים ושניים למערכה, ב' סיון תש"ח (09.06.1948), החריפו ההפגזות בירושלים לקראת כניסת ההפוגה הראשונה לתוקף ונהרגו בעיר 22 יהודים, בהם משה. הוא נקלע להפגזה בעת שחילק לחם בשכונת גאולה ונכנס למחסה בדירה ברחוב מלאכי, אך כשראה שבבית אין לחם לילדים יצא למכוניתו להביא לחם ואז נפגע מפגז ונהרג במקום.

משה היה בן 44 במותו, הותיר בת ושני בנים. הובא לקבורה בבית העלמין הארעי בשיח באדר ולאחר כמה שנים הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.