קורות חיים
לאה בת מיכאל נולדה בעיר אורמיה באזרביג'אן בשנת תרל"ח (1878).
מאז עלייתה לארץ גרה בשכונת הבוכרים בירושלים, בסמוך לחמשת ילדיה.
בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, פלשו לתחום העיר ירושלים כוחות של הצבא הירדני, אליהם הצטרפו חיילים מצרים וכוחות ערבים מקומיים והכח הערבי הגדול שנערך מול הצבא הישראלי החל בקרב המכריע על גורלה של ירושלים. השלב הראשון בקרב נמשך 24 יממות ברציפות עד להפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות עד להפוגה נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.
ביום העשרים ושניים למערכה, ב' בסיון תש"ח (09.06.1948), החריפו הערבים את הפגזותיהם עם התקרב מועד ההפוגה. ביום זה נהרגו ברחבי העיר 22 יהודים, בהם לאה שנפגעה מפגז בביתה בערבו של יום, אור לג' בסיון.
בת 70 היתה במותה, הותירה ילדים ונכדים. הובאה לקבורה זמנית בבית העלמין בשיח באדר ולאחר כמה שנים הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.